חייו ושקריו של טום רידל

שם הפאנפיק: חייו ושקריו של טום רידל

תקציר: כולם מכירים את הלורד וולדמורט אבל פעם שמעתם את סיפורו?

איך הפך מטום רידל לזה שאין לנקוב בשמו?

דירוג: G (אם ישתנה אודיע).

אז כמו מה שאני תמיד כותבת: תגובות, גם אם הם לא טובות..

ג'יניפה

פרולוג

הייתה זו שעת לילה מאוחרת. שלג כבר ירד ברחובות ודמות כחושה עטופה בגלימות קרועות פסעה ברחוב.
כעבור זמן מה היא הגיעה ליעדה.
שער ברזל חלוד הוצב בכניסה לבניין. הוא חרק קלות כשהדמות עברה בו.
היא הגיעה אל גינה מוזנחת שהקיפה בניין אבן גדול ואפור בעל סורגים גבוהים.
הדמות הרימה כף יד שברירית וחיוורת ונקשה בדלת.
מישהו צעק משהו בתוך הבניין והדלת נפתחה בתנופה.
בפתח עמדה נערה בסינר מלוכלך והבעת פנים מבוהלת.
הנערה ראתה את הדמות שעמדה על מפתן הדלת ומיהרה להכניס אותה פנימה. "קייט! אליזבת! הלנה!" היא קראה. שלוש בנות עם סינר דומה לזו של הנערה הגיחו מהמסדרון, כשראו את הדמות הן מיהרו לגרור כיסא בעבורה והביאו לה כוס מים קרירים.
"גברת קול!" צעקה אחת הנערות.
לחדר הקטן נכנסה אישה שהחזיקה בידה כוס בירה.

היא מיהרה לצידה של הדמות הכחושה.
"מה הביא אותך הנה?" היא שאלה במה שהשתדלה שיהיה טון נמוך ומרגיע.
"אני - רציתי ל - להשאיר כאן - רציתי להשאיר כאן את ב - ב - בני..." אמרה בקושי ובקול חלוש מרופי רידל.
"כמובן," ענתה גברת קול. זו לא הייתה הפעם הראשונה שקרה דבר כזה בבית היתומים.
כעבור שעה שכבה מרופי במיטה קטנה, כואבת בצירי לידה.
היא ילדה תינוק קטן יפה תואר בעל שיער שחור ועיניים כהות.
לפני מותה אמרה מרופי רק משפט אחד. המשפט היחיד שאותו אמרה בקול צלול וברור. "תקראו לילד טום- על שם אביו, וואנדרולו- על שם סבו. רידל זהו שם משפחתו."
היא עצמה לאט את עיניה לשינה שממנה לא תקום.
המטפלות בבית היתומים דאגו לטום הקטן כאילו היה בנן.
אבל עברו שנים, ואף טום, אף ואנדרולו ואף רידל לא הגיעו לקחת אותו משם.

תכתבו תגובות..

		הפרק הבא