חייו ושקריו של טום רידל

מקווה שתואבו את הפרק..

ג'יניפה

פרק 2- הסבר

"קסמים?" חזר טום בלחישה.
"נכון מאוד," אמר דמבלדור.
"זה.. זה קסמים, הדברים שאני יודע לעשות?"
"מה בדיוק אתה יודע לעשות?"
"כל מיני דברים" לחש טום "למשל, אני יכול להזיז דברים בלי לגעת בהם, ולגרום לבעלי חיים לעשות מה שאני רוצה בלי לאלף אותם, וגם אני יכול לגרום שלאנשים שמעצבנים אותי יקרו דברים רעים, וגם להכאיב להם כשמתחשק לי."
הוא כשל והתיישב על מיטתו.
"ידעתי שאני שונה, ידעתי שאני מיוחד מאז ומעולם שיש לי משהו."
"ובכן, בהחלט צדקת," אמר פרופסור דמבלדור שכבר לא חייך אלא צפה בטום בריכוז רב. "אתה קוסם."
טום שמח, כאילו ידע את זה ופשוט לא רצה לגלות, וכמובן שידע מה זה אומר ומה הוא הולך ללמוד שם.
"גם אתה קוסם?" שאל
"כן"
"תוכיח לי" אמר טום באותה נימת ציווי שאמר מקודם 'דבר אמת'.
דמבלדור הרים גבה.
"אז כפי הבנתי אתה מתכוון להירשם להוגוורסט.."
"ברור שכן!"
"אז עליך לפנות אלי בתואר 'אדוני' או 'פרופסור'."
טום חשב לרגע ואז ענה: "סליחה, אדוני. התכוונתי להגיד.. בבקשה פרופסור תוכל להראות לי..?"
טום חשב שדמבלדור יסרב אך טעה. דמבלדור שלף מכיסו מקל עץ באורך 20 סנטימטר בערך הצביע איתו על ארון הבגדים והחווה תנועה קלה למעלה.
ארון הבגדים התלקח.
טום קפץ על רגליו, המום. לא בגלל מה שהיה בארון כי בארון לא היה שום דבר חשוב לטום.
אבל בעוד הוא כמעט מתנפל על דמבלדור נעלמו הלהבות והארון נותר בלי כל פגע.
"איפה אוכל להשיג כזה?!" שאל טום
"כל דבר בעיתו" אמר דמבלדור "ועכשיו אני חושב שיש לך בארון משהו שרוצה לצאת החוצה."
'לא!' חשב טום בבהלה 'הוא לא יכול לקחת ממנו את כל הדברים שגנב!"
פתח את הדלת," אמר דמבלדור, טום היסס אך נענה לבקשתו. בארון נחה קופסא קטנה.
"הוצא את הקופסא," טום הוציא את הקופסא בלחץ.
האם יש בקופסא משהו שלא אמור להיות אצלך?" שאל דמבלדור במבט חשדני.
טום נתן בו מבט ארוך צלול ומחושב.
"אני מניח שכן, אדוני,"  הוא אמר לבסוף.
"פתח אותה", דרבן אותו.
טום פתח את הקופסא ורוקן אותה על המיטה. בלי להביט בתוכנה.
"אתה תחזיר את החפצים האלה לבעליהם ותתנצל." אמר דמבלדור לבסוף, "ואני אדע אם עשית זאת. וראה הוזהרת: בהוגוורטס לא מתייחסים בסלחנות לגניבה."
"כן, אדוני."
"בהוגוורטס," המשיך דמבלדור "אנחנו לא רק מלמדים איך לעשות קסמים, אנחנו מלמדים גם איך לשלוט בהם. השתמשת בכוחות שלך, לא בכוונה, אני בטוח, באופנים שאינם נלמדים בבית ספרנו וגם אינם מקובלים עלינו. אינך הראשון, וגם לא האחרון, שהניח לכוחותיו להוביל אותו למעשי פורענות. אבל עליך לדעת שניתן לסלק תלמידים מהוגוורטס, וכי משרד הקסמים מעניש בחומרה כל מי שעובר על החוק. כל קוסם חדש חייב לדעת שכאשר הוא מצטרף לעולמנו הוא מקבל על עצמו את החוקים שלנו."
"כן, אדוני," טום החזיר את החפצים לקופסת הקרטון.
"אין לי כסף" אמר טום בלי בושה.
"קל לסדר זאת," אמר דמבלדור ושלף מכיסו ארנק. "יש בהוגוורטס קרן מיוחדת למי שזקוק לסיוע ברכישת ספרים וגלימות, ייתכן שתצטרך לקנות כמה ספרי כשפים מיד שניה, אבל.."
"איפה קונים ספרי כשפים?" קטע אותו טום, שלקח את הארנק, וכעת התבונן במטבע-אונייה גדולה מזהב.
"בסמטת דיאגון," אמר דמבלדור. "יש לי כאן רשימה של ספרים של ספרים וציוד שתידרש להביא. אני יכול לעזור לך למצוא את כל מה שצריך.."
"אתה תבוא איתי?"
"כמובן, אם.."
"אני לא צריך אותך," אמר טום "אני רגיל לעשות דברים בעצמי. אני כל הזמן מסתובב לבד בלונדון. איך מגיעים לסמטת דיאגון הזאת, אדוני?" דמבלדור הושיט לו את המעטפה ובה רשימת הציוד ואחרי שהסביר לו איך בדיוק להגיע מבית היתומים לקלחת הרותחת, ואמר "אתה תראה את המקום, אבל המוגלגים סביבך לא יראו את המקום. בקש את טום הפונדקאי קל לזכור, שמו כשמך.." טום התעצבן קצת ועיווה את פרצופו.
"אתה לא אוהבת את השם טום?"
"יש הרבה אנשים עם השם טום," מלמל.
ואז התפרץ טום "אבא שלי היה קוסם? גם לו קראו טום רידל ככה סיפרו לי."
"אני חושש שאיני יודע" אמר דמבלדור.
"לאמא שלי לא היו כוחות קסם או שהיא לא הייתה מתה." אמר טום שבעצם לא דיבר לדמבלדור אלא לעצמו. "אז זה כנראה היה הוא.
אז אחרי שאאסוף את כל הדברים האלה, מתי אני נוסע להוגוורסט הזה?"
"כל הפרטים רשומים על פיסת הקלף השנייה שבמעטפה," אמר דמבלדור. היציאה היא מתחנת הרכבת קינגס קרוס באחד בספטמבר. יש במעטפה את הכרטיס לרכבת."
טום הינהן.
דמבלדור קם והושיט את ידו ללחיצה.
שלחץ את ידו אמר טום, "אני יכול לדבר עם נחשים. גיליתי את זה כשיצאנו לטיולים בכפר,הם מוצאים אותי, הם לוחשים אלי. זה נורמלי בשביל קוסם?"
"זה יוצא דופן, אבל לא חסר תקדים." אמר דמבלדור וניגש לדלת.
הוא הוריד את הידית ואז אמר 4 מילים: "להתראות טום, נפגש בהוגוורטס."

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא