שני נכדים מיקומים מקבילים

נ.מ.קוראמה (למי שיותר נוח קיובי)

מתוך הג'ינצוריקי האידיוט שלי נארוטו צפיתי בנעשה מחוץ לחותם, נארוטו דיבר עם חבריו סאקורה סאסקה סאי אינו שיקאמרו צוג'י לי טנטן קיבה הינאטה ושינו הם דיברו על זה שבמשרד ההוקאגה החמישית נמצאים בישיבה כל הקאגה אבל דבר אחד מוזר קרה לפי המודיע שלהם לקס הייתה אמורה לחזור מהמשימה שלה ולהיות נוכחת בישיבת הקאגה אבל היא לא הגיעה.

הגלגול של ריקודו הזקן בדרך כלל לא מאחרת וגם זה לא יהיה בעין יפה אם מפקדת ההאנבו לא תהיה שם.

בחזרה לעניין עדיין היה נראה שכולם מושפעים מהאנשים שמתו במלחמה אפילו נארוטו, כי בשבילו נג'י חסם את המתקפה שעמדה להרוג אותו, ג׳יראיה מת, ולא מספיק שאסומה מת גם ההורים של שיקאמרו ואינו מתו (חתיכת ספויילר גדול אנשים שלא גמרו את שיפודן סליחה על הספויילר)

נ.מ.סאקורה

דיברנו הרבה וכשגאארה קאנקורו וטמארי הגיעו ישר תקפנו אותם במיליון שאלות.

"אז גילתם למה לקס לא הגיעה?" שאלתי אותם.

"את האמת ש-" התחיל גאארה וקטע את עצמו מפני שראה שני חברי אנבו שיצאו מהיער שמענו אותם מדברים "תגידי את חושבת שלקס סנפאי תבוא כי לפני המראה של אחד מהאנשים שעקבו אחרינו זה נדמה שהקרב נגדו יהיה ארוך" שאל את האחרת תוך שניה הוא נפל על הריצפה מסטירה מצלצלת שנשברה לו את המסכה "תגיד לפעמים חשבת שאתה מדבר יותר מדי שטויות?, אנחנו מדברים כאן על לקס סנפאי החברה הצעירה ביותר באנבו והמפקדת הראשונה שלו בכל העולם!" אמרה לשני בכעס.

"את בכל זאת לא חושבת שלוקח לה יותר מדי זמן?" שאל.

"לא יקרה כלום" אמרה ואז נשמע פיצוץ.

"למה תמיד כשאני אומרת משהו דברים רעים קוראים" שאלה אותו.

"כי את פותחת פה לשטן" אמר ורואים שהוא ניסה שלא להתגרות בה.

נ.מ.נארוטו

"זה כבר לא נורמלי" אמרתי לכולם.

'או באמת?' שמעתי את קוראמה אומר לי.

"כדי שנלך לבדוק מה זה" אינו אמרה.

"איזה קוץ בתחת זה" שיקאמרו אמר בשקט (זה מילים ששיקאמרו העצלן אומר)

"טוב אני לא יודע מה איתכם אבל לקס היא בת דודה שלי אם משהו קרה לה אז אני רוצה לעזור לה" אמרתי והתחלתי ללכת לעבר היער.

שמעתי צעדים הולכים אחריי במהירות "אתה חושב שניתן לך ללכת לבד?" שאל צוג'י

"אתה אידיוט ויש לך נטייה להסתבך בהרבה צרות" אמר שיקאמרו שהלך בקצב איטי יחסית.

"אתם הכי טובים" אמרתי מחייך

נ.מ.לקס

'הבנאדם הזה פשוט הופיע משום מקום!

גם ככה לא הייתה לי מספיק צ'אקרה בגלל המשימה האחרונה כאילו למה מצפים?!

ואיך הוא מאז לשבור לי את המסכה!

טוב אבל אפילו לא נשרטתי...

מולי הוא חלש אבל מול כל אחד אחר הוא עלול להיות חזק.'

"כפילי צל" אמרתי ועשיתי את חותמות הידיים אני צריכה תגבורת בשביל לבקש עזרה מאחד הביג'ואים  ועל מי אני יכולה לסמוך יותר טוב מעל עצמי?

התחלתי להתרכז ולרכז את הצ'אקרה הנותרת 'אני לא אוהבת לעשות את זה אבל, בבקשה תעזרו לי ותשאילו את כוחכם ביג'ואים?' שאלתי אותם באזור הצ'אקרה שלי 'ממי את צריכה עזרה?' שאל קוראמה

'אני אצטרך את עזרתה של מטאטאבי' אמרתי להם 

'ארכז בשבילך מעט צ'אקרה אצור קשר ברגע שזה יספיק' ענתה מטאטאבי

חזרתי להילחם הורדתי את מגן המצח שלי וקשרתי אותו כאילו כמו שרשרת היה לי על המצח את סימן היהלום הסגול של 100 שיטות ריפוי ועוד שני סימנים, הסימנים של הריקודו סנין השמש בגודל של קטן (כי זה על המצח וזה) והסימן הנוסף היה חצי סהר שחור, שני סימני הריקודו סנין היו בדרך כלל רק השכמות הצ'אקרה שלי פוחתת אבל הם כבר לא עובדים לפי זה והיהלום הסגול הצלחתי לגרום לו להופיע אחרי שהפכתי לנינג'ה.

'מיני ריקודו יש לי מספיק צ'אקרה בשבילך' אמרה מטאטאבי בראשי.

'תודה רבה' אמרתי לה.

לאחר מכן כשיכולתי לחזור להילחם הרגשתי פחות פגיעה כשיש לי צ'אקרה.

"מי אתה?" שאלתי "ולמה אתה עקבת אחרינו?" הוספתי.

"אני הוא אדון האופל" שמעתי קול מאחוריי.

הסתובבתי "בחיים לא שמעתי על אדון כזה" אמרתי "וזה בכלל חסר כל חשיבות איך שאתה והנגררים שלך קוראים לך" הוספתי מנופפת בידיי בביטול.

"תצטרפי אל אוכליי המוות" אמר האיש שעכשיו יכולתי לראות בברור לא היה לא אף והוא היה בעל עור לבן ועיניים אדומות.

הייתה לי בדיחה טובה על המראה שלו אבל התאפקתי.

"הא ומה יצא לי מזה?" שאלתי.

"תוכלי להיות הסגנית שלי" הוא אמר, ראיתי נחש מה שהזכיר לי את אורוצימארו וגם שמתי לב שהרוח שלו זה כמו קול של נחש.

"סגנית סגנית, לא תודה וגם תראה מה יש לי ביד!" אמרתי.

"אין שם כלום" אמר בקור.

"אין כאן כלום יש כאן את האף שלך" אמרתי "גנבתי לך את האף!" הוספתי מתה מצחוק.

ואז נהייתי רצינית "באמת אתה חושב שאני המפקדת על כל האנבו תעבוד תחתייך?" אמרתי בקול קר ובמבט מוות.

"טעית ובגדול" אמרתי

הוא נראה רותח מזעם כאילו הוא עומד להתפוצץ.

התחלתי לבצע חותמות ידיים במהירות "ג'וטסו סודי גירוש!" אמרתי מפעילה את הג'וטסו (אני המצאתי את הג'וטסו הזה)

הוא נעלם אחרי שביצעתי את הג'וטסו הזה התיישבתי על האדמה מעט מוטשת רק עכשיו שמתי לב לשילוב הדוג'וטסו שהפעלתי אחד מה קאקא טוטה שלי זה היה שילוב של רינאנגאן שרינגאן וביאקוגאן הצלחתי להחזיר את העיניים שלי לקדמותן אבל זה אף פעם לא קרה שאני מפעילה את זה במפתיע.

"לקס את בסדר?!" שמעתי את נארוטו צועק ואז ראיתי אותו ואת כולם כולל את גאארה הקזאקאגה טמארי וקאנקורו.

"כן כן" אמרתי קמה בשקט ומחזירה את מגן המצח למקומו.

שמעתי רישרושים מכמה שיחים "תסתום רון אתה עוד תגרום לנו להתגלות!" שמעתי צעקה מהשיח שלפתי באיטיות את החרב שלי שהייתה מוסתרת בעזרת הגלימה/מעיל מעוד ארוך שלי

"אנחנו עומדים למות!" שמעתי עוד צעקה מהשיח הפעם של נער.

"תראו את עצמכם" אמרתי.

הראשון שהיה להראות את עצמו היה זקן בעל זקן לבן ומאוד ארוך הוא היה נראה חביב אך יכול להיות שזאת הטעיה מיד אחריו יצאו מהשיחים עוד כמה מבוגרים.

"אני רואה שיש לנו כמה פחדנים כאן" אמרתי והוספתי בהירהור "נראה לי הצ'אקרה שלי תספיק לזה".

"ביאקוגאן!" אמרתי מפעילה את הביאקוגאן.

"אז הפחדנים שלנו הם נער ג'ינג'י נער עם משקפיים נערה עם שיער שטני" אמרתי

"אני לא פחדן!" מחה הילד הממושקף וקם

הפסקתי להשתמש בביאקוגאן הצ'אקרה לא הספיקה לזמן רב נראה שסחטתי כל טיפת צ'אקרה נותרת....

"רון הרמיוני אתם יכולים לצאת מהשיח היא לא נראית מסוכנת" אמר המשקפופר.

"אתה צריך להיזהר במה שאתה אומר" שמעתי את קאנקורו אומר.

"אתה מדבר כרגע אל המפקדת הראשונה של האנבו ברמה שונה לגמרי מהרמה שלך והיא עוד בתפקיד אז תיזהר" שמעתי את אינו אומרת.

"בכל מקרה קחו את הפתק הזה ותלכו למקום הזה בעוד  שעתיים וחצי בלי לאחר ותשרפו את הפתק מיד אחריי שאתם קוראים ורק לידיעתכם כל דבר חשוד אחד שתמצאו את עצמכם או בתא מעצר או מתים אם מה שאתם עושים מסכן את עולם השינובי זה מה שיקרה" אמרתי להם והתחלתי ללכת משם לאחר מכן אמרתי לגאארה בשקט "אני אבקש מכמה חברי אנבו שישימו עליהם עין וידווחו לי".

הוא רק השיב בהינהון קל.

כל השאר האנשים הלא מוזרים הלכו איתי כשהמוזרים מהשיחים נשארו עומדים במקומם.

הספקתי לשמוע אחד מהם אומר "נראה שהבנו מי זאת לקס ועכשיו נותר להבין מי מהם זה השני" לאחר מכן לא יכולתי לשמוע מה הם אומרים כי כבר היינו רחוקים מכדי לשמוע.

סליחה על זה שלקח לי כל-כך הרבה זמן לכתוב את הפרק רק רציתי לחשוב על משהו שיהיה מגניב להמשך שלו אז מקווה שנהנתם מהפרק 🙂

הפרק הקודם