זאב צעיר- ננטש

אחרי ביקור בבית החולים של ביקון הילס, שם אשתו של ליאם הייתה מאושפזת עם התינוקת שלהם, משפחת מקול הלכה לבית הישן של סקוט, שם גרה אימו מליסה יחד עם בן זוגה, כריס ארג'נט, שהיה אביה של אליסון. מליסה עובדת כמנהלת בית החולים, ומר ארג'נט מוכר רובים לרשויות החוק.

"סקוט, מה שלומך?" מר ארג'נט שאל בזמן שהשניים ישבו בסלון.

"הכל בסדר." סקוט ענה. "אני קצת לחוץ פשוט."

"מה קרה? אתה נראה ממש לחוץ. לא קצת."

"פשוט היילי ילדה. היילי דאנבאר. אשתו של ליאם. אז הוא נורא לחוץ, כי הוא מפחד שגם הבת שלו תהיה אשת זאב. ואני מבין אותו. וחוץ מזה, מחרתיים הראשון בספטמבר, וזה אומר שבן יעלה לכיתה י', אליסון תעלה לכיתה י"א, וקיילי תעלה לכיתה ח'. אז אני קצת מפחד בשבילם. אתה יודע, בית ספר חדש. רק לפני חודש חזרנו לביקון הילס. למרות שהם מכירים את איידן, ג'ק, ליאו וסופי, והם חברים די טובים, אני מפחד שיתחילו להסתכל עליהם בגלל שהם הילדים שלי ושל מאליה, ובגלל שהם חלק ממשפחת הייל."

"אתה מתגעגע לדרק, אה?"

"כן. אבל גם לו מגיע להקים משפחה. הוא התחתן עם בריידן ויש לו שתי בנות. לורה וטליה. הם גרים במקסיקו. אני לא יודע איפה בדיוק. לא דיברנו המון זמן."

"מה אם שאר הלהקה שלך?" מר ארג'נט שאל אחרי ששתה תה. "קירה? ג'קסון? אית'ן? אייזיק? פאריש? ת'יאו? קורי?"

"קירה עדיין עם מהלכות העור. ג'קסון ואית'ן בבריטניה. אייזיק גר בדרום אפריקה. פאריש בסין. ת'יאו בברזיל. קורי עבר לאוסטרליה. מייסון בשוויץ. פיטר בפנמה. כולם מנסים לגייס על טבעיים. קבענו להיפגש מחר. ביקשתי היום בבוקר מליאם שיביא גם את הבת שלו. קירה כמובן לא תבוא. כל השאר אמרו שהם יגיעו. אנחנו ניפגש אצלי בבית בשעה עשר בבוקר. תבוא."

"בטח. אני אבוא."

______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

"שלום סקוט." דרק נכנס לבית של סקוט ומשפחתו. הוא הראשון שהגיע. דרק חיבק את סקוט ואת מאליה.

"דרק, תודה רבה. חשבתי שכבר לא תבוא." סקוט אמר. "תכיר את הילדים שלנו. בן, אליסון וקיילי. היי בריידן."

"היי סקוט." אשתו של דרק אמרה לסקוט.

"סקוט ומאליה, תכירו את לורה וטליה. שתי הבנות שלנו." דרק אמר. תינוקת בת שנה ישבה על סלקל, ואחותה הגדולה בת השלוש עמדה לידה. "לורה בת שנה, וטליה בת שלוש וחצי. טליה אשת זאב. על לורה אנחנו עדיין לא יודעים."

"מאליה, לידיה צריכה עזרה בלהביא את הדברים. את יכולה לעזור לה?" סטיילס נכנס בריצה לבית. הוא נתקע בדרק. "אוי. סליחה דרק. לא התכוונתי. אלה הבנות שלך? היי בריידן."

"שלום סטיילס."

"טוב אני הולכת ללידיה. ביי." מאליה נתנה נשיקה לסקוט ויצאה מהבית.

"אית'ן, זה פה." איש נכנס אחרי שתי דקות. אחריו נכנס איש אחר. "היי חברה'. טוב לראות אתכם."

"ג'קסון, זה אתה?" לידיה נכנסה בריצה את הבית. היא חיבקה את האיש שנכנס. אחריה נכנסו שלושה נערים עם שיער חום ונערה אחת ג'ינג'ית. מאליה נכנסה אחר כך.

"היי לידיה."

"מי עוד צריך להגיע?" דרק שאל.

"אייזיק, פאריש, ת'יאו, פיטר, מייסון, קורי, ארג'נט, סטילינסקי, אמא שלי, ליאם והבת שלו." סקוט ענה. "נשארו עוד כמה."

"שלום לכולם." איש עם שיער שחור ועיניים כחולות נכנס.

"אבא." מאליה הלכה לחבק את פיטר, אביה.

"שלום מאליה, סקוט, אליסון, בן, קיילי. שלום לכולם. אליסון, בן, קיילי, אתם זוכרים אותי?"

"אני זוכרת שבאת לבקר אותנו לפני עשר שנים בערך." אליסון ענתה.

"כן. שבן הפך להיות איש זאב בפעם הראשונה. מאז לא הייתי פה. הייתי חייב להיות בפנמה."

"שלום." ליאם נכנס לבית. הוא גילגל עגלה, בה ישנה תינוקת עם בגדים ורודים.

"ליאם." איש עם שיער שחור נכנס אל הבית וחיבק את חברו הטוב. אחריו נכנסו עוד שני אנשים.

"פאריש, קורי, מייסון, מה נשמע?" סקוט שאל.

"הכל בסדר." קורי אמר לסקוט. "לא מצאתי הרבה על טבעיים."

"מזל טוב ליאם." מייסון עדיין חיבק את ליאם.

"פאריש?!" לידיה ירדה במדרגות וחיבקה את פאריש חיבוק קצר.

"ת'יאו, סטילינסקי, אייזיק, ארג'נט ואמא שלי עדיין חסרים." סקוט אמר.

"מישהו קרא לי?" אישה עם שיער שחור נכנסה לבית. היא לא הייתה צעירה כמו כל השאר. היא הייתה בת שישים בערך. מר ארג'נט נכנס איתה.

"שלום." ארג'נט אמר.

"אמא!" סקוט חיבק את אימו.

"אני מצטערת שלא הייתי אתמול. היו לי הרבה סידורים." מליסה אמרה לבנה היחיד.

"סקוט, מצאתי להקה שלמה של אנשי זאב בעיר רן." אייזיק נכנס לבית יחד עם אישה ושני ילדים בני עשר. בן ובת. האישה הייתה בהריון. "זאת אליס, אשתי. אלו אריקה וורנון. שני הילדים שלי."

"אייזיק, טוב לראות אותך." סקוט אמר. ת'יאו ונואה סטלינסקי הצטרפו אחרי כמה דקות, וכולם התיישבו בסלון.

הפרק הקודם		הפרק הבא