סיפורם של נערה וסוהרסן (טיפשי במיוחד)

היי! אני חייבת לתת קרדיט לקמה לאבגוד (😊kamalovegood) ה100ממת, אני ואת

יצרנו עלילה טיפשית ומצחיקה, אני שידרגתי אותה. נותנת לך קרדיט!

……………

שני היא נערה בעלת עניים כחולות, שער אדום וחוש סקרנות מפותח.

לילה אחד לא הצליחה שני להירדם. היא יצאה מחדר המועדון של גריפינדור בשקט-בשקט

עם ספר שאהבה ופנס החוצה אל הלילה הקר.

היא רצה על המדשאות מחוסות הצל עד לפינה שהכי אהבה להסתכל בה

על הכוכבים, היא באה לשם הרבה פעמים.

לפתע שמעה רשרוש מן הספר שלה שהפך לזוהר ו- 

שלבלבעלבעלבעלבעלבעלבעלבעלבעלבעלבעלבעלבעלבעלבע

היא הרגישה בחילה נוראית בזמן שהרגישה איך נטלשת מהקרקע כשהיא רואה

שלבעלבע ושומעת שלבעלבע.

אחרי זמן שבשבילה נראה כמו נצח היא נחתה במקום שזיהתה כהיער האסור.

היא צעדה כמה צעדים עד ששמעה יללה.

היא שמעה יללת זאב.

״אוי לא, לא, לא, לא, רק לא זאב עכשיו!!!״ חשבה בליבה.

היא רצה ורצה ורצה ורצה ורצה ורצה… ועוד רצה… ועוד המון רצה…

עד שהיא הגיעה לקצה השני והרחוק של הוגסמיד. היא שמחה לראות שם פנסי רחוב כי חושך ראתה מספיק.

״יש כאן מישהו?״ שאלה בחשש בעוד צועדת גם כן בחשש במקום האפל.

לפתע היא ראתה איש בברדס, היא שמחה לראותו. ״סליחה? אההה, את יכול להגיד לי איפה 

אנחנו נמצאים כרגע?״ שאלה בחשש. 

האיש בברדס לא ענה לשאלתה. אבל מה שהוא כן עשה היה להתחיל לשאוב שמחות 

מנשמתה של שני. שואב ושואב ושו- ״אקספקטו פוטרונום!!״ צרחה אבל בקושי.

מתוך שרביטה השלוף של שני יצא עוף חול מהמם וכסוף. הסוהרסן, כשמה

שהתגלה לה שהוא, נסוג לאחור ואז ברח.

״לא רוצה לא צריך!״ אמרה לו בכעס אחרי שהלך.

לאט-לאט שני פתח את עינה ומולה התגלה ים של כוכבים.

היא נזכרה במקרה והחליטה שזה המקרה ישאר בליבה.

................

אהבתם? תדרגו!!!! בנתיים זה פיקצ׳ר... רוצים המשך?