משחקי הרעב - פיקצר

קטניס תמיד אהבה את אחותה. אחרי שפרים מתה, כשקטניס הייתה שבורה, פיטה שמר על מצב הרוח שלה.

ביום ההולדת הראשון בלי פרים, פיטה הכין עוגה של פרים. בגובה שלה ובגודל שלה. הוא עבד על העוגה הזאת כמעט שבוע. הוא הכין גם עוגת שוקולד רגילה, כמו שפרים הייתה אוהבת. קטניס הדליקה את הנרות על העוגה של פרים והרוח כיבתה אותה. פיטה חתך את עוגת השוקולד. הוא חילק אותה להיימיטץ' ולקטניס. מאוחר יותר, קטניס הלכה לצוד. היא לקחה את החץ וקשת שלה, והיא הלכה ליער. היא נכנסה לאגם בו פעם הייתה. היא לא חזרה באותו היום לביתה, אלא הלכה לישון בבקתה שנמצאת ביער. בבוקר, היא הלכה לכיוון כור הפחם שנמצא במחוז 12. היא ראתה שם נער עם שיער שחור ועיניים אפורות. היא התקרבה אליו בריצה.

"גייל, מה אתה עושה פה?" היא שאלה את הנער בכעס. "ואל תנסה לומר שאתה מצטער."

"קטניפ, אפשר חיבוק? לא ראיתי אותך המון זמן." הוא שאל אותה. היא הנידה בראשה. "אני יודע שאמרת לי לא להגיד, אבל אני מצטער. סליחה, קטניס".

"ביי הות'ורן." היא אמרה ללא רגש. היא עקפה אותו והלכה לכיוון שכונת המנצחים.

"מגיע לך אותו. בסדר? מגיע לך את פיטה. אני הסיבה לכך שפרים מתה. לא את." הוא צעק עליה. "וגם לא הוא."

"אני כן הסיבה. זה בגלל שנכנסתי לכל העניין הזה של המשחקים. אבל אני לא מצטערת על זה."

"עברו שבעה חודשים מאז שהיא מתה. אני עדיין לא הצלחתי לחייך. את לא מבינה שאני מלא ברגשות אשם מאז? את אמרת לי לשמור עליה, אבל אני הרגתי אותה. ביי קטניס."

"ביי גייל." היא אמרה לו והמשיכה ללכת.

"איך היה ביער?" פיטה שאל אותה כשהגיעה לבית שלהם.

"בסדר. גייל היה פה. דיברתי איתו." קטניס ענתה.

"בסדר. היימיטץ' בבית שלו. הוא שותה."

"אני צריכה להתחיל לשתות." קטניס אמרה והלכה לישון.

היא חלמה על שני אנשים. על פרים ועל אבא שלה. הם היו ביחד.

"לפחות הוא שומר עליה עכשיו..." אני אמרה תוך כדי שינה. כשפיטה לידה.

 ___________________________________________________________________

בזמן המשחקים השניים:

"פרים, קטניס תהיה בסדר." גייל אמר לפרים. הם ראו את קטניס ופיטה טלוויזיה.

"אני יודעת. היא תנצח." פרים ענתה.

כשהלכה לישון אמרה תוך כדי שינה "לפחות הוא שומר עליה עכשיו."