החיים של דרסי

קודם כל- מושגים ודברים

זה אמנם על בייבלייד אבל זה רק הרקע והדמויות. העלילה עצמה הרבה יותר בוגרת.

וכדי לתת תירוץ לדמויות מהסדרה להתערב

ההערות בסוגריים הן שלי ולא קשורות לסיפור

ועכשיו,

אחרי שהבהרנו דברים

נתחיל!

 ''ביי אמא, יום טוב!'' אמרתי ויצאתי מהמכונית. אני בין היחידות שההורים שלהן מסיעים אותן כל יום לתיכון. בשער ראיתי כבר את קלואי מחכה לי.''הי דרסי, מה נשמע?'' ''בסדר. איפה סטלה? יש לי משהו חשוב להגיד לשתיכן.''  ''בשירותים. היא תבוא עוד מעט.'' ''היי, דרסי, קלואי. סורי שחיכיתם'' אמרה סטלה במבוכה, תוך כדי שהתקרבה אלינו.''בסדר. אז כמו ו שאמרתי לקלואי, יש לי משהו לספר.'' ''מה?'' ''יש מקום חדש לזמן מוגבל שאפשר להכין בו בייבלייד. זוכרות את כל הקרבות המגניבים? אז זה זה. נשתתף בטורניר ו... אממ.. נראה לבנים החרטות האלה מה... אנחנו שוות?'' את המילים האחרונות אמרתי קצת בלחץ. מה אם הן לא ירצו? ''זה... רעיון טוב. אח שלי בליידר, וכל הזמן משוויץ שאני'בכיינית' ו'תלותית'. אם אנצח אותו אני אגרם למילים האלו לחזור לו עמוק לגרון.'' אמרה קלואי, מעט בהתרסה. '' אממ.. או קי. ככה תהיה לנו סיבה טובה להיפגש'' אמרה סטלה. קלואי וסטלה הן דומות אבל שונות, אבל מה שבטוח-חברות נהדרות.

אחר הצהריים נכנסנו לחנות. ''להכין בייבלייד?'' שאל האמ... לא מוכר... זה לא ממש... טוב נקרא לו מוכר בכל זאת.''כן. כמה זה עולה?'' ''אתן לקוחות ראשונות, אז בחינם.'' 

זה לקח לנו שעתיים. בסוף ביד שלי היה בלייד סגול-טורקיז-צהוב-תכלת,עם מעט אדום. קראתי לו לונורה. על שם חברה דמיונית שהייתה לי פעם. הוא מסוג איזון, ויש בו מספר שדרוגים. ''רוצות קרב התחלתי? '' ''כן.'' ענו קלואי וסטלה.

כל אותו אחר צהריים התאמנו. 

(חודש אחרי)

כבר עברנו את הטורניר המחוזי, ועכשיו הטורניר האזורי. אני בדיוק מתאמנת לבד. אניי שומעת רעש.''נו נו נו. דרסי נעכסי מנסה לא להיות כזאת.'' בכניסה לאולם הספורט ראיתי את לנה. ילדה מרושעת(אספר עליה בהמשך, בחלק המעניין)

''תעזבי אותי'' אמרתי בקרירות  ''הייתי כאן קודם'' ''או, חבל מאוד, נראה שתכשלי הפעם לא?''הראייה שלי מטשטשת, מדמעו, ואולי גם..''לא נורא, גם בשנה הבאה תוכלי להכשל, ילדונת.''ופתאום, הכל נהיה אדום. זה הסינדרום גיל ההתבגרות שלי. ברחתי מהאולם כאילון אין מחר. 

''נו, דרסי, איפה היית. את מפספסת את הלייב!'' אמרה קלואי כשהגעתי למקום המפגש שלנו בחצר. '' אויש היא מאשו הסאקורה הזאת. היא קורעת מצחוק.'' צחקקה סטלה. ''כן שיואו היא ושו, שאיכשהו הוא אח שלה ממש לא דומים. הוא רציני כזה ולזות- יש חוש הומור זדוני. היא וג'קי ממש כמו פרד וג'ורג''' השתנקתי מצחוק.

טוב שיש כאלו חברות.

		הפרק הבא