האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

HPortal מאחל חג פסח שמח וכשר!

שד וארבעה קירות

טנקו בחדר. הוא לא רוצה לצאת.



כותב: Mr. Glam
הגולש כתב 14 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 382
5 כוכבים (5) 1 דירגו
פיקצר
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: אקדמיית הגיבורים שלי - זאנר: אנגסט - שיפ: ג'ן - פורסם ב: 28.08.2021 המלץ! המלץ! ID : 12768
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק גמור

טנקו בחדר.
הוא לא רוצה לצאת, לכן הוא אף פעם לא עושה זאת.
לפעמים באים אנשים מחוץ לחדר. הם מדברים בקולות שקטים שהוא לא מזהה, והפעמים היחידות שבהן הוא יכול לשמוע אותם הן כשהמוזיקה כבויה. המוזיקה אף פעם לא כבויה.
המחשבות שלו רועשות - עבכרושים וחולדות חיים לו בראש, רצים בבהלה אנה ואנה וגורמים לכאוס. אין דברים טובים שיוצאים מחולדות ועכברושים. אין דברים טובים שיוצאים ממנו גם כן.
המוזיקה היא הדבר היחיד שמטביע הכל. טנקו מקווה שהיא הייתה מטביעה גם אותו. הוא רוצה לטבוע. הוא ניסה בעבר, וזה לא נגמר טוב - הוא עדיין כאן. הוא מפחד לנסות שוב.
הוא יודע שאימא מאוכזבת.
אולי כי הוא נכשל.
הוא לא בטוח מי זאת אימא - הוא לא ראה אותה הרבה מאוד זמן. הוא כן בטוח שהיא תהיה מאוכזבת, כי כל מה שהוא זוכר ממנה זו אכזבה; אם זו אכזבה שלו ממנה או שלה ממנו, הוא לא יודע.
אולי היא האחת שהולכת הלוך ושוב מחוץ לחדרו? הוא לא יודע. הוא לא רוצה לדעת.
טנקו יודע מספיק.
טנקו יודע יותר מדי.
והכל יותר מדי והבגדים מגרדים והשמיכה שורפת והשיער שלו עשוי נמלים והן זוחלות לו על העור והוא רק רוצה שהן יעזבו אותו, בבקשה, שיעזבו אותו והצוואר שלו מגרד-מגרד-מגרד והוא צריך לשרוט עד שפסים של ארגמן מתחת לציפורניו ולהגביר את הווליום עד שהכל שקט והוא מדמם והכל חוזר לכמו שהיה לפני כן.
עכשיו הוא רגוע.
שום דבר טוב לא יוצא מחשיבה.
הוא לא זוכר אנשים אחרים חוץ ממנו. הוא לא ראה אנשים אחרים במשך הרבה מאוד זמן. טנקו לא רוצה לראות אותם. הוא זוכר שהיה קיפוד והייתה פילה ויחד עם אימא ארבעתם חיו יחד בבית שנחצב על ידי חותך עוגיות, והדלת תמיד סגורה והחלונות חסומים והאוויר שמנוני ומאובק ועורו מעוטר בהתפרצויות געשיות של ירוק וכחול וצהוב מתרפא, כמו כתמי צבע ממכחול שאף פעם לא נמוגים לחלוטין.
הוא שנא שנא שנא את זה. עכשיו הוא התרגל לכליאה. הוא לא רוצה לצאת. הבטיחו לו שהוא לא יצא אלא אם הוא צריך - הוא לא זוכר מי הבטיח, אבל מישהו עשה זאת. המוח שלו לא משקר לו. לא ישקר לו.
לא כמו כל השאר.
הוא לא יודע מה קרה לקיפוד או לפילה או לאמא, והבית שבעבר נחצב מחותך עוגיות כעת הפך למפלצת שלמה שמטילה צללים מאחורי דלתו. אבל אין לו מה לדאוג, כי כולם רחוקים ממנו מרחק שנות אור ודלת סגורה אחת. דלת סגורה שלעולם לא תיפתח שוב, גם כשבטנו שורפת לאוכל והגרון שלו יבש מכדי להשמיע כל צליל והכל הופך לאבק.
המפלצת לא תיכנס: טומורה יודע שהיא כבר בפנים.

תגובות

Created By Tomer
eXTReMe Tracker

מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
93 510 347 105


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2024 - 2007