המפחידנים 3- מים, מים

״אוף, זה קשה״ גנחה זואי וטיפסה בקושי רב. עוד צעד, ועוד צעד. היה נראה שהטיפוס על ההר פשוט לא עומד להגמר.

טינה מצמצה בעצבנות ״אני כולי מזיעה״ התלוננה ״והרגליים שלי כואבות״

״תראו שם, הנה הים!״ דנה החוותה באחד ממחושיה על הים הנוצץ שהתחיל מאחורי ההר ונמשך על האופק.

״מיאו״ הסכים מר ירמיאו, החתלתול הג׳ינג׳י

״למה צריך ללכת לים?״ תהתה זואי

רידאנה גלגלה עיניים, התנועה האהובה עליה ״המערות שאליהן אנחנו אמורות להכנס, נמצאות עמוק בתוך הים. ימים של שהייה מתחת למים, אולי אפילו שבועות״

״רידאנה, לא כולם יכולים לנשום מתחת למים״ זואי חיקתה את הנימה המתלוננת שהמימילילילומפית הצעירה דיברה בה, נזכרת שאחת היכולות של מימילילילומפים היא נשימה מתחת למים. בפעם הראשונה שזואי פגשה את רידאנה, היא בדיוק צללה לעומק הים.

״קחי את זה״ היא פלטה נחרת לעג וזרקה אליה ואל שאר השותפים למסע מסכות מוזרות בצבע תכלת שכיסו את הפה והאף ונתלו על האזניים בעזרת גומיות ״בעזרת זה תוכלו לנשום מתחת למים, כמה שתרצו״

זואי קשרה את המסכה על אזניה ונחרדה מהריח המסריח שבקע מהמסכה המחניקה ״זה ריח של בועות סבון״ השתעלה, והידקה חוט מתכת שהיה במסכה המסריחה מסביב לאפה.

רידאנה גלגלה עיניים. היא לבשה כמו תמיד שמלה וורודה צעקנית ונעליים פיציות.

דני דשדש על החול החם, נזהר לא להפיל את דנה, החשופית שמדברת רק בחרוזים מגבו. ״אני אוהב״ החליט בעודו לש את החול בין פרסותיו.. 

״אוי״ אמרה טינה, וקולה היה עמום בגלל המסכה המסריחה.

מול שלושת הבנות ושלושת החיות התנשאה חומת אבן עבה וגדולה, שאי אפשר לעבור דרכה. לא היה שם שער.

״מה נעשה?״ הפחד חלחל בגופה של זואי - האם הם יאלצו לוותר על המסע?

״נצטרך ל…״ רידאנה סקרה את החומה הגבוהה ״בטוח אפשר לעבור פה״

טינה נדה בראשה באיטיות ״אני לא בטוחה״ מלמלה ״אפילו אני לא יכולה לטפס על כזאת חומה״

זואי התבוננה בחומה. ״רגע!״ קראה וניגשה אליה. היא נגעה בלבנים החמות ותחושתן הייתה ממשית בידיה ״זאת חומת קסם״ אמרה ״כמו הרציף, אה… תשע ושני שלישים, אפשר לעבור דרכה״

טינה עצמה עיניים ורצה אל החומה. כשגופה נגע בחומה, היא נעלמה. צעקתה נשמעה בבירור מהעבר השני ״בואו! כיף פה!״

גם רידאנה וזואי באו. מר ירמיאו צרח כשהחומה התקרבה אליו וראשו נחבט בה. אחרי שזואי הצליחה, במאמצים רבים, להעביר גם אותו, היא צפתה בפליאה והשתאות בים הרחב הנפרש מולה ״איזה יופי״ לחשה וכבר רצתה ללכת למים. ״דני, דנה, בואו!״ קראה אל הצד השני של החומה

״בסדר, בסדר, בכלל באנו״ הכריז דני ודנה על גבו.

מר ירמיאו יילל באימה כשראה את המים ״אם הוא מפחד ממים, אני לא יודעת אם כדאי שיבוא איתנו״ רידאנה הרימה גבה

״טוב״ פלטה זואי בהיסוס ״מימי, תחזור הביתה״

מר ירמיאו רץ משם במהירות ״הוא יודע את הדרך״ אמרה זואי

החברות ודני ודנה נכנסו לתוך המים וטינה פלטה שאגת צחוק כשהמים הקפואים הטיחו בה אותם ״אווו, זה מצ- מצ- מצח-״

״מצחיק״ השלימה זואי ובראשה חשבה- למה צירפתי אותה איתי?

רידאנה חייכה ״בואו נכנס!״ קראה

זואי נכסנה עד צווארה במים ואז נשמה נשימה עמוקה, מתוך הרגל, וצללה לעומק הים. פתאום דג ענקי, גדול יותר מכל דג שזואי ראתה בחייה, הופיע לפניהם. הוא קימט את מצחו, וזואי הבינה מה שאמר כשדיבר.

״שלום לכם״ אמר בהפתעה קלה ״שמי הוא לו״