גיבורים נפגשים

נ"מ פרסי

"איזה נבואה?" שאלתי בתמיהה "הקיץ שהיית בביתך הגיע הנער בחלומה של רייצ'ל אליזבת דר חלמה בחלומה את הנער נלחם במישהו קירח חסר אף ועם עיניים מלובנות. היא נבהלה והתעוררה. כולם שאלו מה קרה ופתאום העיינים שלה נהייו ירוקות והיא התחילה לנבא: חצוי בן פוסידון יחלום ולאחר יפגש עם הנער בהתחלה ירבים לאחר ידידים. כולם בהתחלה התענינו ולאחר מכן זה כבר לא עיניין אבל עכשיו זה יקרה היתכונן" אמר כירון בנימה לוחשת ומהפנטת. "טוב" אמרתי "הוא בגילי נכון?"

"אני חושב לפי מה שזה נראה" "הוא חזק ביותר בעיקר בזכות השרביט שיש לו ביד." "קראתי על עולם הקסמים (העולם שלו) זה עולם מעניין הבני אנוש נקראים שם מוגלגים אני חושב" "טוב" אמרתי והתקשיתי לעכל את כל הדברים שכירון אמר "אז הנקודת תורפה זה לנטרל לו את השרביט" "כן" "לפי מה שהבנתי" אמר כירון "אבל אל תבנה יותר מדי על קרב פרסי תבנה על שלום תתכנן איך אתה תוביל לשלום" "יהיה מלחמה וזה רייצ'ל ניבאה בפרוש אתה צריך להוביל לשלום". "אני ישתדל כירון. חבל שאני לא יודע איך זה יתחיל בשביל לגלות דרך לא לעשות את זה" אמרתי. "אני מאמין שאתה לא רוצה לדעת. ויש לי הרגשה שאתם לא תוכלו להימנע מקרב" "טוב אני הולך לנשום אוויר בחוץ" אמרתי ויצאתי מהבניין והתחלתי לחשוב מה יכול לגרום לשני אנשים להילחם אחד בשני והחלטתי להעביר נושא ובמשיכת כתפיים הלכתי לאנבת' שישבה לבדה על הספסל עם המחשב של דיידלוס על יריככיה היא הרימה את ראשה וראתה אותי "מה קורה מוח אצה?" שאלה אותי וקרצה לי התיישבתי לידה והיא נישקה אותי "טוב" והיא אמרה "בא לך ללכת לגבעה?" שאלה אותי "טוב" אמרתי והלכנו לגבעה היא הלכה  להחזיר את המחשב שלה לביתן אתנה והיא חזרה לגבעה התיישבנו על הגבעה והבתנו בים הוא היה יפיפה שקט סיפרתי לאנבת' על הנבואה ועל מה שהיה במגדל היא לא נדהמה מהנבואה ולא הופתעתי היא נשארת פה כל קיץ במקום ללכת הביתה והיא בטח שמעה על הנבואה. הצלצול של ארוחת הערב קטע את שיחתנו. הלכנו לארוחת הערב היא הסתיימה והלכתי לישון וקמתי בבוקר היום עבר רגיל.  בשעות אחר הצהריים נשמע קול רם כמו של אקדח מהגבעה אני,אנבת' וגרובר הסתכלנו לגבעה וראינו שם שלושה אנשים אנחנו לא ראינו בבירור את האנשים. אני,אנבת וגרובר הלכנו לעבר הגבעה בנשקים שלופים "מי אלה ומאיפה הם הופיעו" שאלתי "אין לי מושג" אמרה אנבת' "בואו נלך" אמרתי התקדמנו כמה מטר ואז ראיתי יותר בבירור את האנשים. אנקולומוס כמעט נפלה לי מהיד כשראיתי מי זה "זה-זזהה הנער מהחלום" גימגמתי התקדמנו לעברם ואז שמעתי את הנער אומר "אני חושב שהם האנשים שדמבלדור דיבר עליהם" שהיינו מספיק קרובים אליהם אמרתי להם "שלום אני פרסי ג'קסון ואלה שתי חברי אנבת' וגרובר" "הייי" אמר הנער "אני הארי פוטר ואלו שתי חברי רון והרמיוני"

אמר הנער.

הפרק הקודם		הפרק הבא