רוברט מאלפוי- לורד אפל בתחילת דרכו

ולדמורט לא קיים, יש דמות מקורית שתחליף אותו- כרגע הוא תלמיד שנה 1 בהוגוורטס בסלית'רין והארי מפורסם בגלל שהוא מחק את הזיכרון של קוסמים רבים והפ

כותב: דראקו גריינגר
הגולש כתב 5 פאנפיקים.

פרק מספר 1 - צפיות: 177

פרק:

דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: פנטזיה - שיפ: ג'ן - פורסם ב: 27.09.2021 - עודכן: --

המלץ!

ID : 12856

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

רוברט מאלפוי בן ה11 ישב לו ברכבת להווגורטס בפעם הראשונה, מביט מבעד לחלון. איך הוא הגיע למצב הזה?

התחלת פלאשבק

רוברט ישב בחצר של בית האומנה, מביט בעורב שעף מעל ונאנח. גם היום בבית הספר הוא הוציא את הציון הכי גבוה במבחן הפתע הכבר לא כ"כ מפתיע של המורה וחטף על זה מכות בבית הספר בארוחת צהריים בעוד שהמורים העלימו עין מזה כי גם הם שנאו אותו.

הוא הביט לתוך הבית וראה ששיחת הורי האומנה עם דורה העובדת הסוציאלית נגמרה. היא יצאה לכיוונו בעוד הוא הביט בה עם מבט ריק. היא התיישבה לצידו וחיכתה מספר שניות עד שאמרה: "אני מצטערת שזה שוב לא עבד."

רוברט לא הגיב ורק קם עם העו"ס. הם יצאו מבית האומנה לשעבר, ורוברט הביט בדורה ושאל: "לאן עכשיו?"

היא הביטה בו בחיוך ואמרה: "תאחוז בידי." רוברט חשב שזה לא נחוץ אך עשה זאת. לפתע הוא הרגיש בחילה וסיבוב והם עמדו מול אחוזה ענקית. הוא הביט בעובדת הסוציאלית בהלם ובפה פעור.

השער של האחוזה נפתח לפניהם והעו"ס נכנסה יחד עם רוברט. הם התקדמו בשביל שחור עד לדלת. דורה דפקה בדלת וכעבור רגע יצור קטן עם אוזניים חדות ועיניים גדולות פתח אותה. הוא הביט בהם כשלפתע נשמע קול אישה שצועק: "דובי! מי זה בדלת?!" קול עקבים הגיע מדי אחרי הקול והגיעה אישה בלונדינית לדלת. היא הביטה בדלת וחייכה: "דורה, הגעת! וזה בטח רוברט" היא חייכה אליו ואז פנתה ליצור הקטן בכעס: "דובי! לך תכין תה ותתכונן להגיש אותו!" דובי נעלם בקול 'קראק'

האישה החלה ללכת ופינתה להם את הכניסה. דורה סימנה לרוברט המבולבל להיכנס ונכנסה אחריו.

הם הגיעו לסלון גדול מאוד והתיישבו על ספה ירוקה מול האישה. דורה הביטה ברוברט לידה: "רוברט תכיר, זו נרקיסה מאלפוי. הבחור שיורד כרגע במדרגות זה בעלה- לוציוס מאלפוי." רוברט הסב את תשומת ליבו למדרגות לאדם בעל שיער בלונדיני ארוך והבעה קשוחה.

לוציוס התיישב ליד נרקיסה. דורה התחילה להסביר לרוברט: "אני בטוחה שיש לך תהיות. אז ככה- אנחנו מאמינים שיש בך משהו מיוחד- קסם. ומשפחת מאלפוי הסכימו ברוב טוב ליבם לתת לך בית אומנה כרגע, עד שנראה אם אכן אתה קוסם"

סיום פלאשבק

'ומאז התברר שאני אכן קוסם, משפחת מאלפוי אימצו אותי למרות ההתנגדות של בנם בן ה11 דראקו, והנה אני ברכבת לבית ספר קסום'

"אהמ" נשמע קול מדראקו ורוברט הביט אליו, "הגענו" אמר דראקו ויצא מהתא. רוברט גילגל עיניים והתרומם מהמושב. הוא יצא מהרכבת והביט באיש הגדול שצעק: "שנה ראשונה אליי!" ובחבורת הילדים המתלהבים

רוברט נאנח, והתקדם לכיוון האיש.