עץ או פלי

"נו, במה אתה בוחר?" רון שאל, מחזיק מטבע מוגלגי בידיו הימנית ומסתכל על הארי בציפייה וקצת חוסר סבלנות.

"רגע, זה לא פשוט" הארי אמר "אתה מבין כמה הבחירה שלי יכולה להשפיע כאן נכון?". בעוד הוא מתיישב וקם על הדשא במדשאות הוגוורטס כל פעם מחדש, מנסה להבין את ההשלכות בראשו.

"אבל זה בדיוק העניין" רון אמר "ברור שהיא יכולה להשפיע, זה כל הכיף".

"כיף?" הארי שאל בזלזול, "לזה אתה קורא כיף? ללמוד לחש חדש זה כיף, לשחק קווידיץ' זה כיף. זה? ממש לא כיף".

"ברור שזה לא כיף" רון צחק וגלגל את עיניו "כי ככה הארי פוטר החליט, הנער שכל הוגוורטס שפוטים שלו".

"אתה לא רציני נכון?" הארי אמר במבט זועם "אתה חוזר לזה שוב?".

"חוזר למה שוב?"

"אל תשחק איתי משחקים, אני לא מבין למה השטויות האלה הגיעו לך לראש ולמה אתה ממשיך לבלבל לי בשכל על זה".

"למה?? אתה באמת שואל למה? אתה לא קולט מה קורה בבית הספר הזה?" רון התחיל לצעוק, בעוד שתלמידים שעברו ליד הארי ורון בחצר בית הספר החלו לנעוץ מבטים.

"רון, תהיה בשקט" הארי ביקש "אנשים מתחילים להסתכל עלינו".

"טוב הארי, אני אהיה בשקט, רק כי אתה ביקשת".

"אתה ממש בלתי נסבל לפעמים, אתה יודע?" הארי קם ממקומו, מרים את הקול "מה הבעייה שלך איתי?".

"אין לי שום בעייה איתך".

"טוב"

"יופי"

"אז אני חושב שסגרנו את הפינה" הארי אמר "אני לא בוחר עד שאני לא מבין יותר מה ההשלכות של זה".

"בסדר, הבנתי שאתה מעפן" רון לחש.

"סליחה? מה אמרת שאני?" הארי התקרב לרון, במבט מעט מאיים.

"אתה יודע מה אתה, אתה יודע בדיוק מה אתה".

"ברור שאני יודע" הארי גיחח "יותר יפה ממך, יותר מצחיק ממך, יותר מוכשר ממך, באופן כללי, כל מה שאתה - אני יותר".

"יותר מתנשא ממני, זה בטוח".

"סבבה רון, אני יותר מתנשא ממך, לפחות יש לי על מה".

"אבל אין לך על מה, זה בדיוק העניין, אתה סתם פלוץ שחושב את עצמו משהו מיוחד".

"לפחות אני קצת שקול והגיוני מבין שנינו. בלעדיי, מזמן היו מעיפים אותנו מבית הספר עם הגנים הוויזלים שלך".

"אתה באמת אמרת את זה עכשיו?" רון התקרב להארי, דוחף אותו קלות "בלעדי החיים שלך היו משעממים בבית הספר כי אתה חתיכת מתנשא משעמם בלי שום דבר מעניין בחיים!"

"אני המשעמם מבין שנינו? לפחות אותי הרמיוני רוצה, ואני לא מאוהב בה מעל הראש כמוך!" הארי צעק, והשניים השתתקו.

רון לא ידע מה להגיב להארי, הוא היה כולו אדום, עצבני. הוא רצה להתפוצץ עליו, להוציא את כל מה שיושב לו על הלב, אבל במקום זה, הוא פשוט התיישב.

גם הארי היה עצבני, הוא שתק כשקלט פתאום מה יצא לו מהפה. אחרי דקה של שתיקה, הוא התיישב ליד רון.

"אתה יודע מה?" הארי הסתכל על רון "המתיחה שעשית למאלפוי בשבוע שעבר הייתה דיי מצחיקה" הוא אמר בשקט וחייך.

רון הסתכל עליו "בעיקר הרגע שהמים מהשירותים השפריצו לו על כל הפנים" רון אמר וגיחח.

"נכון! זה היה פשוט מעולה" הארי צחק "ולא יכולתי לעשות את זה בלעדייך, אם נומר את האמת".

"מצטער על מה שאמרתי הארי".

"הכל בסדר רון, אני גם לא הייתי בסדר. אנחנו צמד, שום דבר לא אמור להפריד בנינו".

"נכון" רון אמר בחיוך מבוייש "אז אנחנו בסדר?".

"אנחנו יותר מבסדר, אנחנו מעולה".

"יופי" רון אמר, והשניים חייכו אחד לשני.

"אז עץ או פלי?"

"נו באמת רון!"