בצללי הוגוורטס, נום 21 *ננטש*

"אז מה?" שאל ג'ייס בקול המעצבן הזה שלו. "שוב הצלחת לסבך את עצמך בצרות?"

סיידי העבירה מבטים ממנו אליי בבלבול, ובסוף פרצה בצחוק. 

"מה כל כך מצחיק?" דרשתי.

"לא זה פשוט, ככה בדיוק וולט ואני נראנו בהתחלה." 

"בהתחלה?" הפעם היה זה ג'ייס ששאל.

"לפני ש.." היא האדימה כמו עגבנייה. "לפני שהתחלנו לצאת." סיימה.

"אני מניחה שזה לא היה לפני הרבה זמן?" שאלתי בגבה מורמת. היא הנהנה.

"את מנסה לרמוז משהו?" ג'ייס דיבר בקלילות, אבל יכולתי לשמוע את האזהרה בקולו.

"סיידי!" שמעתי קול קורא מלמעלה. העפתי מבט למעלה, נדהמתי לראות עוד חיה, שהייתה דומה במידה חשודה ליונק דבש. נראה היה שהיא קשורה לסירה. הצלחתי לזהות שתי דמויות זעירות העומדות על הסירה, מנופפות לסיידי.

"קרטר?" נדהמה סיידי בזמן שהסירה והגריפון נחתו. "מה אתה עושה כאן?"

מהכרכרה יצאו שני נערים. אחד יצא בעודו אוחז משהו שלא הצלחתי לזהות, הוא היה שחום עור עם חולצת פשתן ומחרוזת עם ציור של עין. עין?

השני היה נער חסון, בעל שרשרת קטנה שלא הצלחתי לזהות, וחולצה שחורה.

"וולט!" קראה סיידי ורצה אל הנער השני, ששמו כנראה וולט. עכשיו הצלחתי לראות במה הנער הראשון - קרטר - אוחז. חתולה קטנה ומנומרת, שנראתה נינוחה באופן יוצא דופן.

"בסתת?" סיידי נראתה כאילו היא עומדת להתעלף. "קרטר! הבאת את.. בסתת?!"

קרטר נראה נבוך. "היא עמדה על כך."

"איך חתולה יכולה לדבר?" שאלתי, וקרטר, וולט וסיידי הפנו אליי את מבטם. הייתי יכולה להישבע שאפילו החתולה מתבוננת בי.

"טוב, חתולה רגילה לא… אבל תביני, בסתת היא לא חתולה רגילה. היא-"

"סיידי." הזהיר וולט.

סיידי מצמצה לכמה שנית, ואז נרגעה. "טוב."

"בסתת... בסתת זו אלת החתולים המצרית לא?" שאל ג'ייס.

סיידי פתחה את פיה וסגרה אותו. החתולה גרגרה, אם כי הטון היה דומה במידה חשודה לאזהרה. סיידי נאנחה. "כן אתה צודק."

"יש משהו אחד שאני לא מבין-" אמר ג'ייס, בבירור מרוצה מכך שניחש נכון.

"רק אחד?" מלמלתי מתחת לאפי, והייתה לי תחושה וולט שמע אותי, כיוון שאישוניו התגנבו אלי, וחיוך קטן עלה על פניו.

"- למה שתקראו לחתולה שלכם על שם אלה מצרית?" שאל בתוכחה.

סיידי, וולט וקרטר החליפו מבטים משועשעים.

"בואו נראה אם תצליח לנחש גם את זה, חכם גדול." ענתה לו סיידי, וגררה את וולט וקרטר משם.

ג'ייס הזעיף פנים, וחייכתי שמץ של חיוך.

הפרק הקודם		הפרק הבא