פיץ הפוץ המעצבן והשטוח.

אוקיי, אז כמו שכתבתי בתקציר זה בעצם סיפור שכתבתי במהלך מקצה הכתיבה של סניף פאנדומ. וניצחתי. אפילו שהייתה לי רק יריבה אחת, היריבה הייתה טובה!!

נ.מ. סאני:
התעוררתי ליום רגיל בביתי הנפלא. הציפורים צייצו , השמש זרחה, האוויר היה כל כך טהור......

רגע אחד, מה קורה פה?! אני בכלל גרה בסין! באחד מהאזורים הכי מזוהמים בעולם!

ולמה לעזאזל ראית עכשיו איש עם אוזניים מחודדות??? זה חלום או משהו??

אם כי החלומות שלי לא נראים כל כך מציאותיים.......

אבל...... אם זה לא חלום.....יש רק הסבר אחד.

"אני בתוך העולם של שהה!!!" צווחתי בהתרגשות. במהרה אלפי מחשבות

התחילו להסתחרר בראש שלי. 'אני אפגוש את סופי? ואת קיף? מה אם פיץ המעצבן?' חשבתי ולא שמתי לב שאמרתי את הדברים בקול רם ושמולי עמד מישהו חשוב מאוד.

מולי עמד פיץ וואקר בכבודו ובעצמו. "מה נסגר אם זה שאני מוצא מיליון ואחת נערות מבולבלות שקוראת לי מעצבן שחצן ופוץ???" שאל בעצבנות.

"אתן איגוד או משהו???" שאל פיץ וגילגל את עיניו.

"אממ.....בערך. אנחנו לא איגוד, אנחנו כת סודית שזוממת להשתלט על העולם ולצוות על כולם לשופפ סוקיף!!! מועחעחעחע!" אמרתי בנימה צינית.

אבל פיץ פשוט נבהל. "אתה לא מבין ציניות, אה?" "אממ.....חה חה חה!"

"טוב אני הולכת לישון על הדשא פה. הוא נראה רך ולא ישנתי כמעט הלילה."

אמרתי.

5 דקות אחרי זה התעוררתי במיטתי שבסין. רובם היו מסיקים שכל מה שראיתי היה חלום, אבל אני ידעתי את האמת. אני הייתי בערים האבודות.

ויום יבוא, ובו, אני אצליח לחזור. ואז אני אדרוש תשובות.

אבל עד אז?? כדאי שאני אתחיל בלהפיץ את הסיפור שלי. כי מי יודע? אולי כל מה שדרוש בשביל ליצור הסכם שלום חדש בין אלפים לבני אדם הוא רק סיפור אחד.

"מה זה המקום הזה??" "הוא מזוהם ברמות..." "אז כאן היא גרה??"

"היא שומעת אותנו!" אני חושבת שנבהלתי למשמע הקולות. וכנראה שלחיו האדומה של קיף הייתה ההוכחה לכך. "נו, את באה נערה מסתורית ומעצבנת?" שאל פיץ והושיט לי יד.

לקחתי אותה וצעדתי לעבר הרפתקה חדשה.