הכוכב של חלילן - סונגפיק

ברחוב קטן, במחוז גוש דן בקיץ שעבר
נערה יפה בדרכי חלפה ושלחה לי חיוך קצר

לפני שנים רבות, כשחלילן היה נער, הוא עשה דבר שיעשה גם בעתיד - הוא ברח מכלא.
בדרכו החוצה הוסטה תשומת לבו אל אסירה באחד התאים: נערה בת גילו, ונדיר מכך - אנושית כמוהו.

מכפות רגליים יחפות עד שיער חום אגוז זוהר

חיזיון מתוק, רק צריך לבדוק אם הייתי ישן או ער

למשך כמה רגעים הם לא עשו דבר מלבד לבהות זה בזה.
הנערה היתה לבושה בבגדים פשוטים אך לא מרופטים במיוחד, והיעדרם של שרוולים חשף רצועות של קעקועים על זרועותיה.
היו לה עור חום בהיר, עיניים חומות כהות ושיער ארוך, שחור ומסולסל.

מנהר ירקון עד הסמבטיון
מגליל עד לראש שטן
לא תמצא תמה, כמו אותה עלמה
היא הכוכב של מחוז גוש דן

כבר אז חלילן הספיק לנדוד בין לא מעט כוכבי לכת, להתעסק בחפצים נדירים, להכיר יצורים שונים ומשונים, להסתכן ולחמוק מסכנות.
אף אחת מחוויות אלה לא השתוותה לפליאה המעורבת בהקלה שבפגישת אדם אחר, רחוק כל כך מכדור הארץ.

האם אני מביט, בכוכב שביט? נשארתי עומד המום
אז שאלתי זר, שברחוב עבר, מי זו היא, הפיה בחום
הוא חייך אלי ואמר לי, זוהי פרח ארגמן
אבן הספיר, שושנת העיר, היא הכוכב של מחוז גוש דן

אחרי ששניהם ברחו מאותו כלא, חלילן הצטרף לחבורה שלה, מעין קרקס נודד.
היה לו מה לתרום שם, בזכות התעלולים המוזיקליים שלו.

כשעלה המופע שלה, חלילן ראה שהיא להטוטנית אש.
היא אילפה את האש באופן שהוא מעולם לא ראה קודם לכן: היא העלתה את הניצוץ מידיה, השיטה כדורי אש באוויר, רקדה עם הלהבות.

"איך היא עושה את זה," חלילן מצא את עצמו ממלמל.

חייזר שעמד לידו שמע וענה: "אתה מבני מינה, אתה אמור לדעת, היא ליידי מדריגל, היא גבירת הטבעת, היא יכולה לעשות הכל."

וכך בסוף הערב חלילן היה שבוי יותר מאשר הקהל.

מנהר ירקון עד הסמבטיון
מגליל עד לראש שטן
לא תמצא תמה, כמו אותה עלמה
היא הכוכב של מחוז גוש דן

כשהם נדדו ביחד, הם יצאו להרפתקאות, ביצעו פשעים ומשימות גבורה.
בין הדברים האלה קרה דבר טבעי, שנראה ניסי בעיני חלילן: הם הפכו לזוג.
הם התנשקו כמה פעמים.
גם כשהוא התרגל לזה, הוא לא הפסיק להתפעל ממנה.
ומפה לשם חלפו להן כמה שנים...

אחפש בין הסמטאות, בסתר המדרגות
אחרי כוכב חום אגוז זוהר שיאיר לי בלילות
מקטרתי כבויה, נשמתי שבויה, עד שהיא תחזור לכאן
עד ששוב יאיר, מעל העיר, הכוכב של מחוז גוש דן

בסוף הם נפרדו, וחלילן שוב נסע לבדו - טוב, כמעט לבדו.
הוא קיבל את העכבר והיא את החתול, במעין הסכם גירושין לא רשמי.

חלילן מצא מה לעשות: איסוף, תיקון ומכירה של חפצים; חקר עולמות והתחמקות מאויבים ישנים.
אבל קרה שהוא חשב עליה, והיה נדמה לו שהוא רואה אותה בהמון, או שהיא מאחוריו ברחוב, אך מן הסתם היתה זו רק משאלת לב.

מנהר ירקון עד הסמבטיון
מגליל עד לראש שטן
לא תמצא תמה, כמו אותה עלמה
היא הכוכב של מחוז גוש דן

אחרי כל זה הם נפגשו שוב.
אולי היה זה בזכות הגורל, אולי בזכות זיטה, תלוי איך מסתכלים על זה.
חלילן מעולם לא הצליח לכשף את מדריגל בקסם החליל שלו, אבל הוא לא היה צריך לעשות את זה.
הוא הצליח להחזיר את האמון שלה בו, את האהבה שלה, והם היו שוב ביחד.