האחד

היא יצאה מהמקלחת, עטופה במגבת, ונכנסה אל המיטה.

היא שמעה רעשים, והתכסתה מיד בשמיכה.

מישהו נכנס דרך החלון.

הוא טיפס פנימה, והיא ראתה רק צדודיתו.

אפילו בלי לראות אותו, היא הבינה לבד מי הוא.

הוא התקרב אליה, והיא הושיטה אליו יד.

הוא תפס בה, והיא הרגישה את חום גופו.

הוא התקרב, עוד, ועוד, עד שהוא נכנס למיטתה.

היא התקרבה אליו, מודעת לכך שהיא עטופה רק במגבת.

הם נצמדו, מתחילים להתפתל בטירוף.

היא הרגישה את ידו מתקרבת אל המגבת שלה, אך היא לא עצרה אותו.

היא רק שלחה את ידה אל חולצתו, והוא הסתכל עליה בחיבה.

אט אט הם מצאו את עצמם עירומים, בוהים זה בזו.

לרגע אחד, היא היססה.

והיא ידעה שגם הוא הרגיש את זה.

אבל היא נצמדה אליו.

והוא עטף אותה בידיו החזקות.

היא הרגישה את חום שפתיו, מתקרבות אל שפתיה.

היא התקרבה אליו.

היא נהנתה מהרגע, מלבהות בו, מלהרגיש את שפתיו על שפתיה.

הם התחילו להתנשק, אוחזים זה בזו בחוזקה, מתחננים שזה לא ייגמר לעולם.

זה היה הוא, הבחור שהיא פעם ילד, הילד שהצחיק אותה.

זה היה הוא, הנער שהיא דאגה לו.

זה היא הוא, אותו אחד שלפעמים היא כעסה עליו.

זה היה הוא, אותו אחד שגרם לה לחשוב על למה היא לא עלתה על זה קודם.

למה דווקא עליו היא לא חשבה.

היא ניסתה אחרים, חיכתה, התשהתה, נפגעה כתוצאה מחוסר ההבנה שלה.

היא שמעה אותו לוחש את שמה, ''סופי". ''מה?'' היא שאלה ונישקה אותו שוב, הפעם נשיקה צרפתית.

''התינשאי לי?" הוא לחש ונצמד בעדינות אל שדיה.

היא מילמלה משהו לא מובן וקברה את ראשה בחולצתו, מקרבת גם את גופה התחתון אליו.

''אני אסיק מזה שכן?" הוא הבזיק את חיוכו המוכר, אבל היא רק הקשיבה לפעימות הלב שלו.

''סופי" הוא אמר באיטיות, הפעם בחשש גדול יותר.

''אהוב שלי'' היא אמרה, ואת כל השאר הם הבינו לאחר מילים.

הם המשיכו להתנשק, אוחזים זה בחוזקה, מפחדים שמא זה חלום.

הם נצמדו והתפתלו, מתחילים משהו חדש, שונה. משהו מיוחד.

''אני אוהבת אותך, קיף''