לילה בפונדק

"כולנו יודעים למה בלאק מסוגל..."
"המשפט הזה של קורניליוס, הוא עדיין מהדהד לי בראש." חשבה לעצמה מדאם רוזמרטה, בעת שהתכוננה ללכת לישון לאחר שקורניליוס פאדג', האגריד, פרופסור מקונגל ופרופסור פליטוויק יצאו לדרכם.
"לא רק שהם חושבים שהוא רצח את כל המוגלגים האלה, הם גם טוענים שהוא פיצץ לחתיכות את החבר הכי טוב שלו? שהוא בגד בחברים שלו? ועוד הפרופסורים מהוגוורטס מחזקים את הטענות שלו... זה פשוט לא יכול להיות, אני מסרבת להאמין לזה. זה לא מתאים לסיריוס שאני הכרתי..."

פגשתי את סיריוס לראשונה בשנת 1978, כשעוד הייתי מלצרית בפונדק שלושת המטאטאים. אני זוכרת איך הילד היהיר והגאוותן הזה נכנס עם החברים שלו לפאב בערב חג המולד וניסה לפלרטט איתי.
"אתה קטן ממני בשנתיים." אמרתי לו. "ואני לא יוצאת עם לקוחות."
"הו בחייך." הוא ענה לי בזמן שחבריו צחקו מאחור. "אני השנה מסיים את הלימודים ואני עדיין מנסה לחשוב על מתנה נחמדה לעצמי. יש רעיונות?" הוא אמר בעת שהוא העביר את מבטו על גופי וקרץ לי, בזמן שהחברים שלו התפוצצו מצחוק מאחוריו.
החוצפן הקטן. החיוך הזחוח שלו אפילו לא נמחק לו מהפנים כשנשפכה עליו כוס בירצפת שהחזקתי לצערו באותו רגע.

אבל הוא לא היה נער רע. ערב אחד הוא הגיע לבר לבדו בלי החברים שלו, והתנצל על ההתנהגות שלו. הייתה לנו דווקא שיחה טובה. הוא סיפר לי על המשפחה שלו ואיך הוא לא עמד בציפיות שלהם. הוא סיפר לי על התוכניות שלו להפוך להילאי ולהילחם בוולדמורט. והוא גם היה יפיוף לא קטן, אני חייבת להודות. בסה"כ הוא היה נער מאוד מקסים. מאז נפגשנו לעיתים לא רחוקות בסופי שבוע בהוגסמיד. הוא נהג להביא לי ממתקים מהדובשנרייה. "אל תספרי לאף אחד שאני מביא לך שוקולדים." הוא היה לוחש לי בחיוך באוזן אחרי שהיה מנשק אותי. "בכל זאת, יש לי מוניטין לשמור עליו."

הוא היה אהבת חיי. עדיין יש לי פרפרים בבטן כשאני חושבת עליו.
ועכשיו שר הקסמים והפרופסורים הפילו עליי את כל זה. מה אני אמורה לעשות עם המידע הזה?
לא... הוא לעולם לא היה עושה דבר כזה. או שכן? אני כבר לא יודעת במה להאמין יותר.

אלקמנה דפקה על הדלת שלי לאחל לי לילה טוב לפני שעה קלה.
"מי היו כל האנשים האלה?" היא שאלה אותי.
"חברים ותיקים של אמא." עניתי לה וליטפתי את השיער השחור הגולש שלה. אני לא מאמינה שהיא כבר בת 16. היא הייתה כל כך קטנה כשכל זה קרה.

איחלתי לה לילה טוב והיא סגרה את הדלת והלכה לישון.
בקרוב יהיו לה שאלות, שאלות שאני לא חושבת שאני מסוגלת לענות עליהן.
מה כבר אני אמורה לספר לה?
שאבא שלה הוא רוצח מטורף?