הכוח שטמון בי

היא טיילה לבדה באוורגלן היום הולדתה השש עשר, כשאמה ואביה צעדו מולה.

''היי אמא, היי אבא." היא אמרה.

''הי חמודה, אנחנו... אנחנו צריכים לדבר איתך." אמרה האם.

''בסדר, מה?" היא בחנה אותם, וראתה סימני לחץ על פניהם.

'' אנחנו צריכים לספר לך משהו חשוב. אבל אל תדאגי, אין סיבה לדאגה." אביה לחץ את ידה של אמה בעדינות, והאם התנשפה.

''את... את... מאומצת." אביה אמר במהירות והשפיל את מבטו.

''מה?!" היא צעקה.

''אני מאומצת?!"

''לא לגמרי." אמא שלה אמרה.

''מה זאת אומרת לא לגמרי???" היא קראה ונרתעה לאחור מהוריה.

''זאת אומרת שאני באמת אמא שלך, אבל אבא שלך הוא לא...-'' ''אני" אביה קטע את אמה.

''אנחנו מצטערים שלא סיפרנו לך עד עכשיו, אבל אביך האמיתי ביקש שרק עכשיו תיפגשי איתו ועם אחיך התאום." 

''גם יש לי אח תאום??" היא כמעט צרחה עכשיו.

''רק מצד אבא, האמת שלא ברור איך זה קרה. אני ואמא שלו ילדנו אתכם בדיוק באותה השנייה, ואבא שלכם הוא אותו אבא. יש לכם אותם גנים, כי אחותי הקטנה היא אמא שלו. קוראים לה סאלי ג'קסון, בגיל חמש התגלה שהיא לא אלפית והיא נשלחה מהערים האבודות. שתלו לה זכרונות שונים בשביל שתחשוב שהוריה נפטרו בהתרסקות מטוס ודודה אימץ אותה."

''אז... מתי אני אפגוש את אחי?"

''היום. את תזנקי לשם עכשיו ויוסבר לך הכול."

אמה שלפה גביש זינוק כחול.

''את מוכנה?"

היא נשמה עמוק. "כן"

היא זינקה למקום שנראה כמו ארמון.

היא ראתה נער דומה לפיץ אך עם שער שחור לגמרי, והיא התקרבה אליו.

ביאנה ואקר ופרסי ג'קסון עמדו זה מול זו ובהו בעיני טורקיז זהות לשל עצמם.

הפרק הקודם		הפרק הבא