כשדיסני והויזלים נפגשים

זכויות שמורת לדיסני וג'י קיי רולינג וכל הבלה בלה בלה בלה... ותכתבו בתגובות- לסמוך על הולוגרמה מתוכנתת שאומרת לכם שהיא "בטעות" טעתה בדרך? החכמים מביניכם יגידו את התשובה הנכונה, אז בואו נתחיל.

"דיי לדרוך לי על השיער!" התלוננה רפונזל בפעם השמינית לאותו בוקר (מספר המזל שלי) מאז שכל הנסיכות התגרשו מהנסיכים שלהן, הן גרו בארמון של מרידה, (אמיצה)הנסיכה היחידה בלי נסיך. "עוד פעם נגמר השמפו" נשמע הקול של יסמין מהאמבטיה. "והמרכך..." "רפונזל!" צעקה מולאן. "מממ?" היא ענתה שלא מרצון "מה את רוצה? אין מספיק שמפו!" היא התלוננה. "טוב שקט!" צעקה מרידה, היה נמאס לה מכל הדברים האלה, כל היום רק רבות... "רוצות תחזרו לנסיכים שלכן! אני בטוחה שהם יראו את כך שחזרתם בעין טובה, בל, תזכירי לי למה התגרשת מבעלך?" "ר- רציתי לעבור דיר-רה אב-בל הוא- הוא.." "הוא מה?!?" 
"הוא לא הסכים- אז אז.... אז הוא החביא את הכסף שלי מתחת למיטה, והשתמש בו לקנות ארנבים...." כל שאר הנסיכות התפקעו מצחוק, והצחוק שלהם הדביק את בל, הסיפור שלה נשמע מגוחך. "על מה אתן צוחקות?" שאלה יסמין מהאמבטיה, מנסה להשתלב, אך ללא הועיל. "עזבי, עזבי" אמרו הנסיכות בפה אחד.

יום 26 להתכסנותם בבית, מולאן יוצאת לטיול היומי שלה. אוספת את הקשת והתרמיל, עולה על הסוס, מתחילה לדהור, כשפתאום, היא רואה נצנוץ של זהב על הרצפה, היא מנקה ממנו את האבק, זה שרשרת, עם שעון חול קטן בפנים. "מוזר..." היא ממלמלת. "אני אמצא של מי זה בצהריים"

המחילה מלאה באנשים, תינוקת בידייה של מולי, ילד בגיל 9 יושב לייד השולחן על כיסא עם התווית 'רון' "ג'ורג'," היא מביטה באחד התאומים. "תסדר את החולצה שלך" "אני פרד!" "סליחה, פרד" התאומים החליפו כיף. "סתם, אני ג'ורג'" "פרד וג'ורג'" צעקה מולי "אם אתם עושים לי אפילו פדיחה אחת ביום הולדת שלכם, אתם תקבלו צרחנים למשך כל השנה שלכם בהוגוור-" נשמעה דפיקה בדלת, מולי ניגשה לדלת, מבט זועף על פניה. "נראה שהאורחים הגיעו מוקדם מהצפוי" היא פתחה, בפתח עמדו 12 נסיכות (בדקתי ביוקיפדיה, מחיאות כפיים לי) "סליחה?" שאלה האדומת שיער מבינהם "אני מרידה, איזו ממלכה אתם?"

		הפרק הבא