פחדן.

הוא כשל בגבעה שהתעתק בחזרה אל ביתו. הוא לא שמע מילים קשות כל כך. כל פחדיו התעצמו. 

''פחדן'' המילה שהארי ייחס אליו עוד נחקקה במחשבותיו.

מה אם הוא באמת פחדן? 

הדמעות כבר הגיעו. הוא לא ידע למה הוא בוכה. האם הוא באמת כזה אגואיסט?

הוא חשב על בנו שעוד לא נולד. האם הוא אכן יתבייש בו? כנראה שכן. כך הארי אמר.

אולי הוא לא יודע מה הוא מטיל אליו?

פחד, כאב, מבוכה, קושי.

אולי לא יגלה לא? לא. זה בלתי אפשרי.

כשיגלה על המחלה שלו בטח ירגיש גרוע. רק בגלל אביו. סלידה. הלם. זעזוע. ופחד.

אבל זה הופך אותו לפחדן? אולי זה באמת כפי שאמר הארי? לברוח איתם ולעזוב את התינוק וטונקס?

אילו רק חבריו היו כאן. סריוס. ג'יימס.

אילו רק היה שינוי קטן בהיסטוריה, אילו רק היה שינוי קטן, והם היו לצידו, מה היו אומרים? 

היו מנחמים אותו?

או כועסים אליו מפאת היחס שמפגין כלפיי בנו?

הוא החליט. הוא חוזר. 

אל טונקס. 

אל בנו.

הוא ישמח בבנו.

זה לא מובן מאליו.

בנחישות האו התעתק.

אולי ללא יודעו לאן הוא הולך.

אולי ללא יודעו את הגורל.

אבל החליט לא לעזוב.