משקפיים

הארי כבר לא ראה טוב. ממש לא ראה טוב. כבר בגיל 6 הוא הרגיש ככה, אבל הדודים הקמצנים שלו

לא היו מוכנים להוציא כל כך הרבה כסף על משקפיים.

אבל בסופו של דבר, כמו שידוע לכם- הם קנו לו.

***

"ילד, אני, דודתך ודאדלי יוצאים לטיפול שיניים של דאדלוש. בזמן הזה אתה תישאר אצל גברת פיג,

ואם אני אשמע שעשית בעיות- אוי לך. אתה מבין?! אני לא רוצה לשמוע מילה על התנהגות חצופה מצידך!"

ורנון תפס בצווארון חולצתו של הארי ונופף בידו בכעס.

"טוב. אני יתנהג יפה." הארי מלמל. "אני מאוד מקווה." ורנון השיב .

אצל גברת פיג:

"אוי, הארי, אתה חייב לראות את החתולים החמודים האלה!" גברת פיג צווחה והגישה לו אלבום בעל תמונות של המון חתולים.

"תראה," אמרה והרכיבה את משקפייה. "זהו פינגי, זאת פינקי, מיצי, צימי, צומי, שוקו, שוקולית, מוקה, לבנה, שלגייה,  מוקי, מוקולית, גולו, גולימבו, טושטוש, בונבון, בוב, בוריס" היא התחילה לספר וכשסיימה אמרה-

"אתה רואה כמה הם חמודים?" התמוגגה. "אממ… אני…" הוא גימגם.

"אם אתה לא רואה זהו סימן שאתה צריך משקפיים! אני לא מכירה עוד בן אדם שלא הסכים איתי!" פסקה.

"אני באמת צריך משקפיים. דוד ורנון עדיין לא.. אממ, הספיק לקחת אותי." הארי ראה בזה הזדמנות.

"או הו! אתה יודע כמה אני סבלתי שהייתי צריכה משקפיים בגיל 53 ובעלי לא לקח אותי כי לא היה לו כסף?

מאוד מאוד! לא ראיתי כמעט דבר!" היא סיפרה.

"זה לא שאני לא רואה כלום, אני פשוט לא רואה טוב." הארי הדגיש.

"אל תדאג, אני יגיד לורנון. אשתו סיפרה לי שהוא קודם בעבודה שילשום, לא יכול להיות שאין לו כסף בשביל משקפיים פשוטות." היא הבטיחה. "רק קודם תאכל קצת מרק ולפתן כרוב. זה מאוד בריא, אתה יודע!"

יומיים אחרי:

האסוציאציה- 7 בבוקר, הארי מקלף תפוחי אדמה.

לפתע דוד ורנון מתקרב אליו…

"ילד חצוף! מאוד חצוף אתה! למה פיג מתקשרת אלי עכשיו ומודיעה שאתה צריך משקפיים? אה? יש לך הסבר על זה? אמרתי לך להתנהג יפה לפי מה שאני זוכר!" הוא שאג.

"ורנון, ששש! אתה עוד תעיר לי את דאדלוש!" פטוניה לחשה ברעם

 והצביעה על דאדלי שישן שנת דובים בספא.

"תגידי, את יודעת בכלל מה הילד הטיפש הזה עשה? הלך ואמר לפיג שהוא צריך משקפיים! בכיין!"

ורנון אמר ברעם.

"משקפיים?!" היא פערה עיניים. "אבל במשפחה שלי לאף אחד לא היה משקפיים! מאיפה הגנים האלה?" התפלאה.  "אולי לאבא שלי היה." הארי ניחש ושניהם הסתכלו עליו בכעס.

"תסתום!" אמרו פה אחד. "וווווווווואווווווווווווווווווווווווו" נשמע לפתע קול בכי מזויף. דאדלי התעורר.

"דאדלושקי נחמדליצ'קי! " פטוניה מיהרה אליו. "דאדלי המתוקי התעורר!" ורנון שכח את כעסו למראה פניו ה'חמודים' 

(או ליתר דיוק החזיריים) של דאדלי.

רק שכבר הגיע לעבודתו נזכר בעניין ראייתו של הארי.

"משקפיים. מה זה השטויות האלה?!"

בחנות המשקפיים:

הארי הביט בכל מיניי משקפיים.

אף אחד לא מצא חן בעיניו חוץ מאחד בעל מסגרת כחולה וטרפזית שעלתה 600 שח'.

ורנון גיחך. "אתה באמת חושב שאני יוציא עליך סכום כזה?" אמר.

"אדוני, מה המשקפיים הכי זולות שלך?" שאל בחור שחור שער בעל חצ'קון ענק בצד ימין של לחיו.

"אלה. רק 110 שקלים. " הבחור ענה והצביע על משקפיים עגולות עם מסגרת שחורה

 הוצגו לראווה ומיליון אנשים מדדו אותם.

"לוקחים אותם." ורנון פסק. המשקפיים העגולות דווקא מצאו חן בעיני הארי.

כעבור פחות משעתיים כבר הייתה בהם שריטה. 

דאדלי שוב הרביץ להארי.

תכתבו אם להוסיף פרקים או לשנות לפיקצ'ר..