פלוריאן נגד הקרן

ברוכים הבאים לפיקצר!

ויתור זכויות לרולינג!

תהנו מהקריאה!

הגלידרייה של פלוריאן פורטסקיו תמיד היתה מקום מקסים: היו בה ציורי פסטל מתחלפים, שולחנות קטנים ולבנים, וכיסאות תואמים.

היו שם אפילו כמה כורסאות ורדרדות.

הגלידרייה של פלוריאן היתה גם מקום שליו, עד אותו יום...

"אדוני? אדוני? אדוני!" קריאה נסערת טלטלה את המקום הקטן.

פלוריאן, בן אדם שוקק חיים שמצבו בסדר גמור מיהר לעבר הפונה אליו.

"כן, גבירתי?" ענה פלוריאן בחביבות ושלווה הסותרות את מזגה של הגברת.

"מר פיסטוק-קשיו-"

"פורטסקיו," תיקן אותה בעל הגלידרייה, "אם כי אני יכול להמליץ לך על טעם אגוזים משובח-"

"אתה סוטה מהנושא, אדוני," רגזה הגברת.

פלוריאן מצמץ.

"איזה נושא?" הוא שאל.

הגברת התנפחה (אל תדאגו, לא מדובר במקרה כמו של הדודה מארג' אלא בתיאור ציורי) ונאחזה בדלפק העץ הבהיר.

"פרחח שחור שיער זה עתה יצא מחנותך בלי לשלם!" היא תיארה, "באומרו, ואני מצטטת: 'תודה על הגלידה בחינם אחי! אתה כזה גבר!'"

"הו, זה בסדר," השיב פלוריאן משהבין למי התכוונה. "הבחור לקח גלידה ברשות ממני. למעשה, זה היה הארי פוטר."

הגברת השתתקה כשעיכלה את דבריו.

"אתה רוצה להגיד לי," היא שברה את שתיקתה, "שאתה נותן זכויות יתר לילד מסוים, רק כי הוא הציל את העולם?"

"בדיוק," אישר פלוריאן.

"ובכן, עליך להפסיק את המדיניות המגוחכת הזאת, או שתאבד לקוחה משלמת!"

"מעולם לא קנית אצלי גלידה," ציין פלוריאן.

"וגם לא אקנה!" הצהירה הגברת, נעלבת, ויצאה מהחנות.

***(כעבור כמה חודשים עד שנים)***

פיטר פטיגרו נאנח אל מול מודעת "כל מידע על הפושע הארי פוטר ותומכיו יתקבל בברכה".

למה תמיד אני נתקע עם העבודות השחורות?

פטרונוס מדבר הופיע, החמישי שפיטר נאלץ לענות לו.

הפטרונוס המסוים הזה היה בצורת קרנף נשי.

"שלום, אוכלי המוות? יש בידי מידע על אדם שבהחלט תומך באופן מופרז בהארי פוטר..."