דמעות

זוהי הייתה שעת ערב רגילה.

הארי קרא עיתון, ג'יני בישלה במטבח והילדים שיחקו בניהם בחדרים.

מי שהפר את השקט הזה היה טדי לופין, שהתעתק לחצר האחורית ועלה -או יותר נכון רץ- לתוך הבית. הוא פתח את הדלת בפראות.

"הארי! סבתא שלי! היא- היא- אני לא יודע מה לעשות!!"

הארי מיהר לקום מהספה. "יותר לאט, טד. לא הבנתי כלום." אמר והתקרב אל טדי. "ספר לי מה קרה, אני שומע." 

לשמע הצעקות ג'יני באה לסלון בבהלה, וכשראתה אותם נירגעה קצת וחזרה לעיסוקיה.

"הארי, אין זמן! באתי לבקר אותה יחד עם וויקטואר וגילינו אותה שוכבת על הרצפה!"

"ג'יני, אני מתעתק לשם." הארי הודיע, תפס בכף ידו של טד בחוזקה והם התעתקו לביתה של אנדרומדה.

וויקטואר רכנה מעל סבתו של טדי, דימעותייה זולגות ללא מעצור על פנייה הדוממים של אנדרומדה.

"ניסית 'רפאומדה'?!" טד צעק באימה. 

"כן, היא לא מתעוררת!"וויקטואר בכתה. "כדאי שנלך לקדוש מנגו." הארי אמר והחזיק בעדינות את ידה של אנדרומדה, והתעתק.

טדי וחברתו מיהרו אחריו, אוחזים ידיים.

"שירות מהיר! שירות מהיר!!" הארי צרח בבהילות.

כמה אחיות ורופאים מייד ניגשו אליו בריצה ואחות אחת זימנה אלונקה.

הם השכיבו שם את הסבתא ודחפו את האלונקת גלגלים לאחד החדרים הפנויים. כל זה ארך כמה שנייות.

מכיוון שהאחיות לא הרשו להם להיכנס לחדר, הם ישבו בכיסאות ההמתנה.

"זה באשמתי! לא ביקרתי אותה מספיק! אולי אם הייתי איתה יותר מודם זה לא היה קורה!" טדי בכה ווויקטואר חיבקה אותו ולחשה לו מילות עידוד בלחש.

הארי הרגיש קצת לא קשור, ולכן שמח כשראה את רומילדיה וון (אחת מהאחיות) יוצאת מהחדר ופונה אליהם.

"הצלחנו להגביר לה את הדופק. כרגע אנו לא יודעים מה מצבה, אבל נקווה שהיא תישאר בחיים." היא השתדלה לא להביט להארי בעיניים.

ברגע שהיא אמרה את המשפט האחרון טד פרץ בבכי מחודש.

"למה הייתי כל כך אגואיסט?! לא חשבתי עלייה בכלל, אחרי כל מה שהיא עשתה למעני!התנהגתי כמו טיפש, טיפש! הכל באשמתי!" הוא צעק בתיסכול, דימעותיו מתנופפות לכל עבר.

באותה השנייה הארי ניזכר. סיריוס. השנה החמישית שלו, אחרי שאדון וויזלי הותקף, הוא משך את סיריוס לשיחה פרטית.

הארי ידע מה הוא צריך לעשות.

הוא הניח את שתי יידיו על כתפיו של טדי. טדי סובב את ראשו.

"טד, אתה לא אדם רע! זת'ומרת, אתה לא טיפש! דברים כאלו קורים לפעמים, זה לא הופך אותנו לאנשים טיפשים או רעים.

תשלים עם זה. אם סבתא שלך תחייה, אתה תלמד להעריך אותה יותר. אנחנו רק לומדים מהטעיות שלנו. אתה מבין? סבתא שלך תמיד תהייה איתך, תמיד. אם זה בלב ואם זה פיזית. האנשים שאנחנו אוהבים לעולם לא עוזבים אותנו באמת.

הם תמיד יישארו עמוק בתוך הלב, פה." הוא שם את ידו על ליבו של טד, ובאותו הרגע רומילדייה וון יצאה מהחדר.

https://www.google.com/imgres?imgurl=https%3A%2F%2Fstatic.wikia.nocookie.net%2Fharrypotterheb%2Fimages%2F6%2F63%2FEqchbuffhyhyhg9q2qro.jpg%2Frevision%2Flatest%2Fscale-to-width-down%2F1024%3Fcb%3D20201105011532%26path-prefix%3Dhe&imgrefurl=https%3A%2F%2Fharrypotter.fandom.com%2Fhe%2Fwiki%2F%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25A1_%25D7%2591%25D7%259C%25D7%25A7&tbnid=_6gpt6yXxsi9QM&vet=12ahUKEwiR4-zk6vr2AhWVwoUKHQCODcsQMygCegUIARC8AQ..i&docid=Q6YForkk_PcC1M&w=1024&h=682&q=%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99%20%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%A1&ved=2ahUKEwiR4-zk6vr2AhWVwoUKHQCODcsQMygCegUIARC8AQ