אני שונא אותו.

שלום אנשנושים ואנשנושות.

פאנפיק ראשון של דרארי, מקווה שתאהבו.

לזניה לכולנו וקריאה נעימה.

אשמח לתגובות.

פרולוג

אני שונא אותו.

אני שונא את הארי פוטר, "הילד שנשאר בחיים". 

אני שונא את העיניים שלו, העיניים הירוקות המדהימות האלו, מלאות הרגש. העיניים הצלולות המסחררות האלו - גוונים גוונים של ירוק.  

אני שונא את שבריר השנייה הזה אחרי שאני מטיח בו עלבון עסיסי. שבריר השנייה הנורא הזה, כשהבעתו פגועה ונעלבת. 

אני שונא את התנועה החמודה הזאת שלו, כשהוא מעיף את שיערו המקסים מעיניו במין קוצר רוח כזה. 

אני שונא את השיער שלו, הפרוע והשחור; כל כך שחור שהוא גורם לעורו החיוור להיראות חיוור יותר, כמעט לבן. 

השיער הזה, אוך, השיער הזה.

אני שונא את קלילותו על המטאטא, את כישרונו. 

 אני שונא את גופו הצנום. 

אני שונא את אצילותו. את הצורך שלו להגן. את האומץ שלו. 

אני שונא את המראה שלו בחורף - את לחייו שמאדימות מקור בחמידות. את משקפיו שמתמלאים אדים כשהוא מחזיק בידו כוס בירצפת חמה. את הצעיף שנראה כל כך טוב כרוך סביב צווארו. 

אני שונא אותו כי אני אוהב אותו - וזה לגמרי באשמתו.

אני שונא אותו כי אני לא יכול לשלוט ברגשותי כלפיו.

אני שונא אותו כי הוא לא אוהב אותי בחזרה.

		הפרק הבא