מה אם...?

אז...

מה אם וולדמורט לא היה קיים בכלל? אתם יכולים לדמיין את זה? אז בעצם... להארי ולמשפחה שלו היו חיים רגילים.

מה אם את סופי היו מאמצים משפחת פוטר, ולא משפחת פוסטר? אז בעצם... הארי וסופי היו אחים.

ומה אם ללילי ולפטוניה הייתה אחות שלישית בשם סאלי ג'קסון? אז בעצם... הארי ופרסי היו בני דודים, ובעצם גם סופי.

זה ייקח לכם קצת זמן, אבל תנסו לדמיין את זה רגע.

חיים אחרים לגמרי, לכל השלושה.

מקווה שיאשרו ושתאהבו!

נ.מ סופי:

סופי ישבה על אדן החלון וקראה ספר עבה כרס.

אולי כדאי שאני אציג לכם את סופי.

סופי פוטר היא ילדה בת עשר, ביתם של ג'יימס ולילי פוטר. אחיה התאום (הממש לא זהה) הוא הארי.

היא לומדת בבית הספר היסודי גרולבג שנמצא מחוץ לעמק.

אה, כן, והיא קוסמת. כלומר, היא מעולם לא הראתה סימנים של קסם, אבל ההורים שלה קוסמים, אז גם היא. היא בטוחה בזה. היא לא יכולה להיות סקיבית. לא הבת של לילי וג'יימס פוטר.

''סופי! ארוחת ערב!" נשמע קול עבה מהקומה למטה.

''אני באה! רק רגע!" סופי קראה.

''הארי! ארוחת ערב מוכנה!" הקול נשמע עוד פעם.

''אני כבר בא!"

סופי הניחה את הספר הצד וירדה לאיטה במדרגות.

''סופי! את באה?" נער שחור שיער וירוק עיניים התגלש במעקה.

''כן, הארי. אתה יודע אם פרסי בא מחר?" סופי תהתה והתחילה לרדת מהר יותר.

''הוא בא לישון אצלנו היום, את לא זוכרת?" הארי אמר.

''אה! נכון, נכון. אני זוכרת." סופי הינהנה כשהזיכרון כמו הבליח בתוך מוחה.

הם התיישבו ליד השולחן, סופי ליד אימם, והארי בצד השני.

''הפסטה מוכנה!" קרא ג'יימס, האב, נופף בשרביטו והקערה הגדולה נחתה על השולחן.

''ג'יימס! אתה לא חייב להשתמש בקסם כל הזמן! אתה לא תינוק!" לילי מחתה והילדים צחקו.

לילי נעמדה, הביאה מים ואז מזגה לכל אחד פסטה לקערה שלו.

''אז... איך עבר עליכם היום?" היא שאלה.

''לי היה יום ממש מעולה סיימתי את הספר מוגלגים וקוסמים כרך א', מוגלגים וקוסמים כרך ב', ומוגלגים וקוסמים כרך ג'. ועכשיו אני באמצע ד'. מתי פרסי בא?" סופי אמרה מהר.

''הם אמורים להגיע בכל רגע, סופי. אבל זה כל מה שעשית היום? קראת?" ג'יימס שאל, וסופי הינהנה. ''ומה היה לך הארי?" 

''אני כמעט סיימתי לבנות את בית העץ בחוץ! וגם שיחקתי עם רון וויזלי." הארי קרא.

''איזה יופי." אמרה לילי.

נשמעה דפיקה בדלת.

''יש! הם הגיעו!" קרא הארי והוא וסופי קפצו בהתרגשות.

''אולי תלכו לפתוח להם?" צחקה אמם.

''כן!" צעקה סופי ורצה אל הדלת.

''אני פותח!" הארי צעק ועקף את סופי.

''הי! הארי!" סופי צעקה, אבל הארי כבר פתח את הדלת.

בדלת עמד אישה יפה וילד בן עשר, שחור שער, עם עיניים בצבע ירוק ים, יפה תואר בכלליות.

''היי פרסי! היי גברת ג'קסון!" סופי אמרה.

		הפרק הבא