החצויים החדשים

נ"מ: אלכס

רק אתמול אמא הוציאה אותי מבית הספר הישן, והיום אני הולך

לעבודה עם אבא. שכחתי לספר לכם עליי. אני אלכס וילסון. יש

לי שיער בלונדיני ועיניים כחולות, ואני בן 12. לאבא שלי, ג'ורדן,

יש שיער שחור ועיניים חומות, ולאמא שלי אליסון יש שיער ג'ינג'י

ארוך ועיניים חומות בהירות. אלו רק שלושתנו. מה שבאתי לספר

לכם זה שהיום אבא העיר אותי, ואחרי שעה הלכנו לעבודה שלו.

אבא שלי הוא מאבטח בקניון, ואנחנו גרים בקווינס.

נסענו ברכבת לקניון שבו הוא עובד, והוא התחיל את המשמרת שלו.

לא היה לי הרבה מה לעשות אז החלטתי להסתובב בקניון. כמובן

שראיתי תלמידים מהכיתה שלי שהבריזו. החבורה של איימי קמפבל

הייתה שם. איימי היא הילדה הכי מעצבנת בכיתה שלי. היא והחברות

שלה, בלה גומז וברוק פיליפס, הן פשוט בלתי נסבלות. כשראיתי אותן

הסתובבתי והלכתי לצד השני. כשהיה הזמן לארוחת צהריים הלכתי

לאבא וביחד הלכנו לאכול במקדונלדס. אני לקחתי נאגטס ואבא לקח המבורגר.

"מה שלומך?" הוא שאל אותי אחרי שהתיישבנו.

"אני בסדר, אבא." עניתי לו והתחלתי לאכול.

"ראיתי אותך במצלמות אבטחה, אלכס. אל תנסה לשקר לי. נראית מבואס מאוד."

"אולי אני מבואס. אולי אני שונא את זה שהאבא הביולוגי שלי עזב אותי

בלי להגיד לי כלום, ואולי אני מבואס מזה שהאמא הביולוגית שלי מתה

בלידה שלי. אף פעם לא ראיתי את ההורים האמיתיים שלי."

"אני צריך לשירותים. אתה יודע, אלכס, אנחנו ההורים האמיתיים שלך." אבא אמר לי והלך.

"אני יודע, אבא." אמרתי לו אחרי שהוא חזר. "אני יודע שאתם ההורים האמיתיים שלי."

"אני צריך לחזור לעבודה. נתראה אחר כך." אבא אמר אחרי שסיימנו לאכול.

הוא חזר לעבוד, ואני המשכתי להסתובב בקניון. באיזשהו שלב הלכתי לדוכן

שייקים וגלידות והזמנתי שייק. שבעה נערים ישבו לידי. הם היו בני שבע

עשרה עד חמש עשרה.

"איך קוראים לך?" נער עם שיער שחור ועיניים כחולות שאל אותי.

"אני אלכס וילסון." עניתי לו. "אתם?"

"אלו אנבת' צ'ייס, ג'ייסון גרייס, הייזל לבסק, פרנק ז'אנג, פייפר מקלין-"

"כמו טריסטן מקלין?"

"זה אבא שלי." פייפר, נערה עם שיער חום ועיניים בצבע כחול אמרה לי.

"זה ליאו ולאדז ואני פרסי ג'קסון." הנער עם השיער השחור אמר.

"נעים מאוד." אמרתי להם.

"מוח אצה, תראה." אנבת', הנערה הבלונדינית אמרה, והצביעה

על חיה ממש מוזרה. היה לה ראש של אריה, גוף של עז וזנב של נחש.

"מה זה?"

"אתה רואה אותה?" ליאו, נער עם שיער שחור מתולתל ועיניים חומות

כהות שאל אותי.

"ברור. מה זה?"

"כימרה." אנבת' אמרה.

"יכול להיות שהוא יכול לראות מבעד לערפול?" ג'ייסון, נער בלונדיני

עם עיניים כחולות שאל.

"אני לא יודע, אבל אנחנו צריכים להרוג אותה." פרסי אמר. "פרנק,

הייזל, תיקחו את אלכס למקום בטוח, ותישארו איתו שם. אנבת', ג'ייסון,

פייפר, תוציאו את הכימרה החוצה. ליאו, אתה יכול לפוצץ אותה?"

"אתה יודע שכן." ליאו אמר.

"כולם לעבודה." ג'ייסון אמר.

"נתראה אחר כך." הייזל אמרה. היה לה שיער חום קינמון מתולתל

ועיניים זהובות. היא ופרנק, נער עם עיניים חומות ושיער שחור קצוץ,

הובילו אותי אל הגג, ושם ישבנו.

"מה הולך שם? מה זה ערפול?" שאלתי אותם.

איש הופיע על הגג. היה לו שיער שחור עד הכתפיים וזקן אפור, והיו

לו עיניים כחולות. "אתם יכולים לספר לו."

"הלורד זאוס," הייזל אמרה. "אתה בטוח?"

"הוא חצוי. אתם יכולים לספר לו, הייזל בת האדס, ופרנק בן ארס." האיש אמר ואז נעלם.

"מה הלך שם?" שאלתי אותם שוב, ואז הם סיפרו לי את הדבר

הכי מושג ששמעתי בחיי. הם סיפרו לי שהאלים היוונים חיים.

______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא