אני אמה אוצ'יהא

מסתבר שאני אחת מהסוכנות הטובות. כנראה עניינתי את דאנזו, המנהל של האנבו השחור כי אני אוצ'יהא שאיבדה את ההורים שלה.

כנראה התעניין בשארינגאן שלי. עכשיו, אגב, אני בת 13. או 12. כבר התבלבלתי בספירה. גם את השם שלי הם לא אומרים. 

בינתיים הספקתי להתאמן, לצאת למשימות ולהבין מה קורה כאן. אנחנו לא עושים את זה בשביל הכפר. אנחנו עושים את זה כדי שדאנזו יהיה ההוקאגה.

הסוכנים האחרים לא יודעים, אבל ניצלתי את זה שדאגתי להסתיר מכולם חלק מהיכולות שלי, ואספתי מידע אסור. 

מישהו קורא לי. אחד הסוכנים בקבוצה שלי. קוראים לו לין. 

הקבוצה שלי היא הקבוצה של קאקאשי, מישהו עם שיער אפור ומסיכה על הפה והאף. 

אם לתשאלו אותי הוא מעצבן. קאקאשי. מעצבן סוטה.

'' אמה את בסדר?'' שאל לין.

'' כן. יעש משימה? קוראים לי?''

'' לא. אבל את יכולה לעזור לי להתאמן? כולם אומרים לי כל הזמן שאני חלש. זה קשור לזה שאני לא משבט מיוחד?''

'' אני לא חוחשבת. כל אחד יכול להיות חזק אם הוא משקיע. אני יכולה לעזור לך להתאמן. במה אתה הכי טוב?''

=-=

לאחר כמה ימים:(אני מדלגת על החלקים המשעממים של איך הם התאמנו. ולאיזה משימות לא חשובות לפנפיק הם יצאו)

הקבוצה שלנו יוצאת למשימה. בינתציים הספקתי לאמן את לין. הוא טוב בטאיג'וטסו וחרבות, והוא השתפר.

הספקנו גם להתחבר. מאז שאני באנבו אני לבד, חוץ משיחות קצרות עם שיסוי שאני פוגשת לפעמים. 

הקפדנו שאף אחד לא ידע על הקשר בינינו, כדי שיחשבו שאנחנו חסרי רגשות וקרי לב, כמו שהם רוצים שאהיה. כלפי חוץ אני באמת כזאת, אבל מבפנים 
נשאר לי לב. 

בלי ששמנו לב, אני ולין נהיינו חברים טובים יותר ויותר.

ככל שאנחנו נפגשים, אני מתביישת יותר איתו, ומצד שני רוצה להיות איתו יותר. מתחת למעטפת הקשוחה של הלוחם הקשוח והקר, יש מישהו טוב ונחמד.

מישהו שאני

אוהבת.

המשימה הייתה משימת התנקשות, ובדרך היה לנו מארב לא צפוי. 

נפטרנו מהם בקלות, אבל אז האחד שהיינו אמורים להתנקש בו הגיע עם השומרים החזקים שלו, גם סוכנים של אנבו של איזה כפר. 

נלחמנו, ואחד דקר את לין.

המשכתי להיחחם.

לין פצוע קשה, אבל גם אחד הנינג'ות החזקים יותר של הקבוצה שלנו שקראו לו רן.

בגלל שבנוסף לשארינגאן ולמיומנויות החרב שלי אני יודעת נינג'וטסו רפואי, והמרפאת שלנו מטפלת בנינג'ה שלישי,

אני הייתי צריכה לרפא אותם.

לין מלמל משהו.

שמעתי 'תטפלי ברן. הוא חזק יותר.

אל תדאגי לי.'

 טיפלתי ברן.

לין

מת.

המשכתי להילחם, ותוםך כדי הרגשתי הרגשה מוזרה בעיניים.

המאנגקיו שלי נפתח.

=-=

לאחר כמה חודשים:

אמרו לי שמישהו חדש הגיע להיות בקבוצה שלי. מישהו שהוא כמוני, משבט האוצ'יהא. מעניין אותי מי זה.

כשהגעתי לחדר ההלבשה הוא הגיע.

איטאצ'י.

הפרק הקודם