החמישיה הסודית והשיטה הצינית

שלום לכולם :)
מי שמכיר "החמישייה הסודית", (אישית זה ספר שגדלתי עליו, למרות שהוא ישן), אז להרים את הכפפה ולכתוב עם חברה פאנפיק לזה, אבל לא בדיוק..
אני אסביר בקיצור -
מכירים הארי פוטר והשיטה הרציונלית? אז זה בדיוק ההפך. במקום הסוג של רציונליות שהספר הרגיל הולך איתה, יש פה ציניות ברמה גבוהה, הפאנפיק יותר בקטע הומוריסטי, אמנם הבסיס של העלילה יכולה להתקיים בספר של החמישיה, אבל הבנתם למה התכוונתי - הכל פה הרבה יותר ציני והומורסטי.
טוב, מפה אני מפסיקה לחפור ונותנת לכם לקרוא בשקט :)

החיים בפנימייה היו משעממים.
אמנם ג'ורג' די נהנתה שם, בדרך כלל, אבל החיים בחברת בנות צווחניות לפעמים היו פשוט דכאוניים להחריד. ("איפה המלפפוני פנים שלי?" צרחה פעם אחת מחברותיה לחדר בזמן שפיו של טימי היה מלא ב..משהו ירוק.)
"אני אעשה פה קצת מעניין," חשבה ג'ורג'. "אני אביא לפה את טימי! מוהאהאהאהא! הוא ישגע את המורים! נכון, טימי קשישי? היי, טימי? לאן נעלמת? אוף, טימי המטומטם הזה", מלמלה לעצמה ג'ורג'.

אחרי שהיא הצליחה סוף סוף למצוא את טימי, ומלמלה התנצלות כלפי אן (שבכתה על הסנדלים החדשות והורודות ברבי שלה ("כולה קצת ריר, לפחות זה יהיה קצת יותר כהה מהורוד ברבי הזה.. היי, רגע, בתקופתינו בכלל לא היה ברבי" אמרה ג'ורג' וברחה לנוכח מבטה הכעוס של אן, שהיא אהבה לכנות כ"מבט גברת מסטיק".)
זה לא שהיא לא אהבה את אן - אן הייתה בת דודה שלה. זה לא שהיא הייתה ילדותית, אבל הקיטשיות שלה וה"אוווווווו" שלה לפעמים היו מעצבנים. טוב, קצת יותר מזה.

"אחחח, הגיע הזמן לעשות פה שמח! טימי, קשישי, אתה משוחרר! אתה תשגע את כל המורים!" אמרה וצחקה צחוק מכשפה, וגנחה. "אוי, נראה לי שנתקע לי משהו בגרון..."
המבט של טימי נראה מגחך. "אוף, טימי, סתום כבר." מלמלה ג'ורג'.
טימי הלך, ספק מפחד ספק מאהבה, לחדר המורים.

אם הוא היה יכול לדבר, בטח הוא היה אומר משהו בסגנון "היי! מה עושות היום??" אבל בגלל שהוא לא היה יכול לדבר, כי הוא כלב וכל זה, אז התוצאה הייתה קצת אחרת.


_________________________________________________________


"טימי עשה מה???"
דודה פאני הייתה המומה. "נו, באמת, ג'ורג, ציפיתי ממך להיות קצת יותר אחראית כלפי הכלב שלך!"
"סליחה, אמא, אבל פלוצובוביץ -"
"המורה איצקוביץ -"

"לא צריך להתעקש על קטנות! הוא נתן לנו שיעורי בית של 13 עמודים פלוס הגשה של עבודה רק בשביל אזרחות! מי צריך לדעת אזרחות?"

אפילו שבליבה דודה פאני הסכימה איתה בכל מאודה, ובעצם אזרחות היה המקצוע השנוא עליה, היא הייתה חייבת לא להסכים עם ג'ורג'. בכל זאת, הם היו באמצע לריב וכל זה. 
"אם היית לומדת אזרחות לפחות היית אזרחית ראויה! המורה פלוצו- אה, איצקוביץ היה צריך להיות במשך שעה בטיפול של האחות בשביל להוציא את הפיפי של הכלב שלך שהיה בתוך התה שלו!"
הן כנראה היו ממשיכות לריב עוד ועוד עם השליח של הדואר לא היה מגיע באותו רגע בדיוק עם מכתב. "זה מבית הספר שלך," אמר.
דודה פאני פתחה את המכתב והקריאה:

"לכבוד פאניודלה קירין היקרה, ("פאניודלה הוא השם האמיתי שלך?!" קראה ג'ורג בהפתעה והושתקה על ידי בעיטה בתחתית הרגל מצד אמה)
כהמשך למכתבנו הקודם, שהודענו לך על ההשעייה של ביתך, הוחלט מהי תקופת ההשעייה\הרחקה שלה.
הוחלט כי ביתך תהייה מורחקת למשך כחודש, או למשך הזמן שאת תראי לנכון. (כל עוד הוא לא עובר את גבול השלושים ימים.)"

"היי! זה אומר שאני לא צריכה ללמוד! חה!" אמרה ג'ורג'. 
פאני המשיכה להקריא:

"כמובן, שבתך תצטרך להשלים מהבית את כל החומר שהיא הפסידה בזמן שהותה בבית. מומלץ ע"י מורה פרטי או מספרי הלימוד."

"אויש, אנחנו ממש גרועים בלבחור מורים פרטיים. ואני גרועה במתמטיקה. וקוונטין ממש עסוק. טוב, או שג'ואנה תלמד אותך או שתלמדי את עצמך." אמרה פאני ומשכה כתפיים.
"מה? זה לא הוגן!" קראה ג'ורג'.
"גם אני חושבת!" צעקה ג'ואנה מהמטבח. "אני רדרוש העלאה במחיר במקרה כזה!"
 בדיוק אביה, קוונטין, יצא.
"ג'ורג'? מה את עושה פה? את מבריזה מהלימודים?" הוא אמר בהפתעה.
ג'ורג' התאפקה שלא לגלגל עיניים. "אני פה במשך שלושה ימים כבר."
"אה. וואלה." אמר קוונטין ומיהר להיכנס לביתו.

מאוד מקווה שזה יאושר אפילו שמן הסתם ההנהלה פה לא בדיוק מכירה את הספר...
אני יודעת ששהתחלה טיפה מוזרה, אבל בהמשך זה מתחמם.
ישמח אותי מאוד כל תגובה שלכם. :)