שנותיו הראשונות של הארי פוטר

הארי היה רק בן 5. הוא התחבא מתחת לשולחן. השולחן היה אפלולי למדי, אך לפחות ידע שדאדלי לא יחפש אחריו. טוב, ידע  זאת מילה מוגזמת. אפילו חשב. היה סיכוי קלוש שדאדלי לא ימצא אותו. לאחר זמן מה יצא החוצא ונתקל הישר באחד החברים של הביריון. לאחר שהובא לדאדלי, דאדלי חשב עם חבריו מה לעשות עם הארי. בהתחלה רצה לבעוט בו, לאחר מכן רצה להשפיל אותו ולצחוק עליו. אך הדברים הבאים היו יותר כמו להרביץ להארי כהוגן. לבסוף החליט לעשות את כל השלושה. אך, לפני שהתחיל לרדוף אחריו ראה הארי את דאדלי תלוי מקרסוליו במהופך. כמובן, שאחרי הפעם הזאת, לא הרשו לו לצאת מארונו במשך חודש.

אבל אתם בטח מבינים שגם כעבור חודש חייו של הארי לא היו פשוטים מאוד. באמת באמת שהוא ניסה להיות רגיל, זורם, נוכח בצורה רגילה, פשוט להיות כמו כולם! אבל המציאות לא תמיד נענתה למשאלתו.

יום אחד, לא הרבה אחרי מקרה "תליית העטלף" כפי שכינה אותה הארי בליבו, חזר הארי מהגן לבדו, ומרחוק ראה את שפם המברשת של הדוד ורנון מרקד (יחד עם הדוד ורנון) סמוך לעץ שבגינה. כשהתקרב יותר, ראה הארי יונה שמנסה להימלט מחפצים שונים שהשליך עליה הדוד ורנון. היונה לא עפה טוב, כנראה שנפגעה, ונראה היה שהדוד ורנון עומד ללכוד אותה.

הלוואי ש.. חשב הארי מבלי לדעת את ההמשך, ושניה אחרי זה, נפל ענף בינוני וקוצני למדי על פדחתו של הדוד ורנון. היונה הפטירה המיית ניצחון, היישירה מבט תודה אל הארי, הנמיכה טוב מעל הדוד ורנון הדואב והשאירה לו מזכרת נאה על אפו.

הארי היה משועשע לראות את דודו לכוד תחת הענף, מתנועע כה וכה, ומנסה להזיז את פניו כדי למחות את המזכרת מהיונה.

וגם עם הדודה פטוניה העניינים לא הלכו חלק.. יותר מדי פעמים כאשר הארי היה בסביבה, כבה הבלנדר שלה בדיוק כאשר הכינה את מחית האגסים ומלפפונים חמוצים האהובה על הדוד ורנון. גם האור בבית כבה בעת שאירחה אורחים חשובים, והשפתון שלה נמרח על שפתיה לפני אירוחים חשובים כאלה, בצורה ששיוותה לפניה צורה של ליצן שבמקרה הטוב היה עליז ובמקרה הרע, במיוחד עבור הארי, היה ליצן עצוב.

 בנוסף למקרים האלה, היו עוד פעמים רבות שבהן העניינים נפתרו לטובתו של הארי, מבלי שבאמת יבין למה ואיך. בלילות היה חולם שהכל מסתדר, ושיום אחד יקרה איזה נס שיוציא אותו מהמשפחה הזאת שכל כך כל כך לא התאימה לו. אבל השנים עברו ומה שהשתנה היה רק שמות הגנאי שדאדלי המציא עבורו, עוצמת הדציבלים של הצרחות של הדודה פטוניה, ורמת עיקום השפם וגרגורי הזעם של הדוד ורנון.

 עד ש.. המשך יבוא...