לונה לאבגוד והמסע להוגוורטס

משפחת לאבגוד הייתה משפחה די רגילה, מר לאבגוד היה איש שקט ומופנם, בעל שיער לבנבן וארוך שהגיע עד כתפיו. הוא היה בנקאי בבנק בעיירה שבו הוא גר, העיירה הובר. כמו אביה גם לונה הייתה שקטה ומופנמת, חלק אומרים שהיא הייתה קצת מוזרה. אך זה לא הפריע לה כלל. 

לונה הייתה ילדה יפת תואר, בעלת עיינים כחולות ושיער זהוב וארוך.  לונה הייתה יתומה מאמה, בהיותה בת תשע אמה נפטרה.  הסיבה לכך לא הייתה ידועה ללונה, זה היה נושא שלא דיברו עליו בבית משפחת לאבגוד. זאת הייתה תעלומה לא פתורה בעיניי לונה.  משפחת לאבגוד התגוררה בעיירה הובר כבר שנים רבות. הם חיו בבית קטן, שהייתה לו חצר קטנה בה לונה תמיד הייתה משחקת שהייתה קטנה. בבית משפחת לאבגוד היה מטבח וסלון כמובן, משרד (שבו מר לאבגוד היה עובד.) בביתם היו מדרגות ישנות מעץ, שהובילו אל הקומה השנייה. שמה היה חדרו של מר לאבגוד, שירותים ומקלחת והחדר של לונה כמובן. 

לונה גרה בבית רגיל, בעיירה רגילה, ותמיד חשבה שחייה היו חיים אידיאלים ונורמלים לגמרי, עד שהגיע היום, שהכול השתנה. מי יכול לתאר לעצמו שמכתב אחד, ישנה את חייו? בטח שלא לונה, אבל זה בכל זאת קרה. 

זה היה יום ראשון נעים וחמים, לונה ואביה נחו בסלון, מר לאבגוד קרא בעיתון ולונה קראה בספרה. לפתע לונה שמעה רעש מוזר שבוקע מן הדלת, היא פסעה לעברה ופתחה אותה, והייתה מופתעת.

היא ראתה מכתב!  וזה הרי ידוע שבימי ראשון אין מכתבים, אבל מה שהיה עוד יותר מוזר זה שהמכתב לא הובא בידי דוור, אלא ינשוף! מבט מבולבל עלו על פנייה של לונה. היא רצה מהר ואמרה לאביה: ״ אבא אבא קיבלנו מכתב מינשוף!״

פניו הלבינו. הוא קם מיד מהכורסא, ניגש אל לונה ואמר ״ אני יכול את המכתב בבקשה?״ ״כן״ לונה השיבה. מר לאבגוד הסתכל על המכתב וראה שהוא נשלח ממקום בשם הוגוורטס והוא מיועד ללונה לאבגוד, פחד השתלט עליו. הוא לא ידע מה להגיד בנוגע לזה,הוא אלתר במהירות ואמר שהמכתב הוא מחבר ישן שלו. לונה שאלה: ״ למה החבר הזה שלח של ינשוף עם מכתב?״ הוא השיב ומלמל: ״אמ אמ... מכיוון שהיום יום ראשון! ואין שירותי דואר בימי ראשון. לכן הוא השתמש בינשוף מאולף.״

מר לאבגוד נרגע והרגיש טוב יותר. אבל ללונה כל הסיפור הזה היה נשמע מוזר, היא העדיפה לא לשאול יותר שאלות. היא לא רצתה לדחוף את אפה לעניינים לא שלה.

לונה התרחצה והתארגנה לשינה. היא נשארה ערה כל הלילה, היא לא הצליחה להפסיק לחשוב על מה שקרה. 

למחרת בבוקר לונה קמה, התארגנה והחליטה לצאת לטיול קצר. היא פתחה את הדלת ושוב ראתה מכתב! והפעם החליטה לשמור אותו מבלי שאביה ידע. היא היססה אם לספר לו או לא....היא המשיכה בטיולה ופתחה את המכתב. 

ובו היה רשום:

ללונה לאבגוד, העיירה הובר הבית שממול לגבעה.לונה הייתה מופתעת מכך שידעו על מיקומה המדוייק, והמשיכה לקרוא:  מהוגוורטס בית הספר לכישוף וקוסמות. לפני שהספיקה לקרוא את ההמשך היא ראתה את אביה מתקרב אלייה ואומר לה:״ לונה בואי הביתה״ לונה החביאה את המכתב בכיסה ואמרה: ״ בסדר אני באה.״ כאשר הם הגיעו הם התיישבו בסלון, אביה נראה מודאג. לונה שאלה״ למה קראת לי לחזור?״ הוא השיב:״ הגיע הזמן שתדעי את האמת.״ 

לונה הייתה מבולבלת. 

נתראה בפרק הבא! אשמח לתגובות:)