זה הפאנפיק הראשון שלי, אז אשמח שתגיבו.
ואמון ותהילה אל תקראו ואביה אל פשוט אל תקראי את גורלו של אפולו
זה היה מביך!!!!
לא רק שהבן זוג שלי הציל אותי!
אותי! ניקו די אנגלו הדבר ההכי מביך -
אבא שלו נישק לי את הראש, דימם לי על השיער,
הריח לי את השיער והצלתי אותו בפעם השניה ואחר כך עוד פעם.
יופי לך אפולו!, הרגת את נירון ואולי פיתון הרג אותך!.
אבל ארטמיס נתנה אותות ברורים שהוא הרג את פיתון.
אבל חי?
ירדתי לאבא בישביל ויל.
אבא לא היה שם רק פרספונה שהתנהגה אלי נורא,
כמו תמיד, עליתי חזרה לעודד את ויל.
כל ביתן אפולו היה בדיכאון.
אבל ויל, קילה ואוסטין יותר מכולם.
זה מוזר, החלף תפקידים, ויל המאושר,השמח והמתוק נהפך ל....
נשמתי נשימה עמוקה לדיכאוני, מסוגר, שקט וממורמר ואני מנסה לשמח אותו.
מה יחזיר אותו?
|