אם להארי לא היה בית

אם להארי פוטר לא היה בית

הארי התעורר ליום אפרורי, נראה היה שגשם יתחיל בקרוב, הוא היה רעב מאוד, כל אתמול אכל רק ירקות ופירות שקטף וגם השתיק את בטנו שקרקרה כאילו בלע צפרדע רעבה, הוא תמיד היה שוקע בחלומות של "מה אם היה לי בית ומשפחה?", כשהיה תינוק הוא התייתם משני הוריו והובא אל משפחת דרסלי אבל שני ההורים נרתעו מקוסמים, ובעיקר ממנו, ולכן לא הסכימו לאמץ את התינוק האומלל שהיה, הארי לא זכר את הוריו, הלוואי שהיה זוכר, אפילו קמצוץ מהם, הוא קיווה שהם בחיים, הוא קם מהמזרן המרופט והמיושן שעליו ישן תמיד והחל לטייל קצת, הוא הלך ללונה-פארק הגדול וראה איך הילדים שבו משתובבים, קנאה התגנבה אל ליבו העצוב, הוא התנער ממנה והמשיך בדרכו, כשלפתע, הוא שמע קול מעיכה והביט מטה, הוא דרך על מעטפה קטנה, הארי הרים אותה והבחין שמעך לגמרי את חותם השעווה האדום כדם שהיה אמור לסתום את המעטפה, הוא פתח בסקרנות את המעטפה והחל לקרוא אותה, פלא פלאים, המעטפה הייתה מיועדת במיוחד לו, המעטפה המסתורית הסבירה על בית ספר לקוסמים צעירים, שמתחיל באחד לספטמבר, ואליו צריך לנסוע ברציף תשע ושלושה רבעים, היא הסבירה מה צריך לקנות וגם מה לומדים ועוד המון דברים מרתקים, הארי הנרגש נזכר בפליאה כי מחר האחד לספטמבר, הוא המשיך לטייל בעליזות וחיכה כבר למחר.

הארי קם וקיפל את דבריו שלא היו הרבה, סוף סוף היה לו משהו נורמלי לעשות, ואז עלתה בראשו מחשבה, מה אם זו מתיחה של ילדי הרחוב הבריונים? אבל הוא התעלם ממנה ונזכר במשפט שמישהו, הוא לא ידע מי אמר לו: תקווה לטוב ביותר, ותתכונן לגרוע ביותר, אז הארי התכונן כבר לברוח חזרה לפינה שלו אך קיווה שזוהי לא מתיחה, הוא השתיק את בטנו והלך בעליזות אל הרכבת, כשהגיע התיישב, ילד ג'ינג'י הופיע ושאל

"אפשר לשבת?"

"כן" אמר הארי בביישנות

הילד התיישב "רון וויזלי"

"הארי פוטר",

הם דיברו ביניהם ואז רון אמר

"כשנגיע אני אתן לך בגדים נקיים"

הארי הודה לו והם המשיכו לדבר.

הוגוורטס היה בית ספר יפה מאוד, רון לקח את הארי להחליף בגדים כדי שלא יהיה נבוך כשמצנפת המיון תקרא לו, הארי היה מבריק ומצוחצח לאחר אמבטיה טובה והשניים יצאו לעבר חדר האוכל, ארבעה שולחנות גדולים ועמוסים ניצבו, תלמידים עמדו נבוכים ולידם ישבו תלמידים בוגרים יותר, מצנפת עם פרצוף מקפלים ניצבה על כיסא, היא הקריאה שמות ומיינה לבתים

"הארי פוטר!" אמרה המצנפת

הארי עלה על הכיסא והמצנפת הונחה על ראשו

"גריפינדור!" קרא לאחר דקות של התלבטות

הילדים עם הצהוב והאדום הריעו אז הארי הצטרף אליהם לשולחן, אחיו של רון קיבלו אותו בסבר פנים יפות וגם שאר התלמידים התלהבו ממנו, אף אחד אף פעם לא התלהב מהארי, זה היה די כיף.