היורשת של רייבנקלו

כשהרכבת מהוגוורטס כמעט הגיעה ללונדון הגיעה ינשוף מוזהב לאחת התלמידות (שמה היה אנה והיא בדיוק סיימה את שנתה השביעית בהוגוורטס). היא לקחה את המכתב ובו היה כתוב: "אנה, מחכה לך מתנה בחדר, אמא".

כשהרכבת הגיעה ללונדון היא התעתקה לבית שלה ונכנסה לחדרה, שם זכתה להתחככות מצד חתולתה. על המיטה היתה קופסה עם ציור של נשר. בדיוק באותו רגע היה הבזק אור חזק ואמא שלה הופיעה. "קדימה, תפתחי את הקופסה" היא פתחה את הקופסה היתה בה את העטרת של רייבנקלו "איפה השגת את זה?" שאלה אנה  "זה עובר במשפחה שלנו כבר שנים" ענתה אמא שלה "אנחנו צאצאים של רייבנה רייבנקלו" "אז בגלל זה כולם במשפחה ברייבנקלו?" שאלה אנה "כן" ענתה אמא שלה.

אנה הלכה המומה אל מיטתה וניסתה לעכל את המידע החדש אודות משפחתה. היא שכבה במיטתה וניסתה להירדם אך ללא הצלחה. כשקמה בבוקר וירדה למטבח שאלה אותה אימה:"מוכנה למשחק היום, אנה?" "המשחק? איזה משחק?" שאלה אנה "משחק הגמר של ההרפיות מהוליהד בטורניר הקווידיץ' של אנגליה" השיבה האם. "תודה אמא, חייבת לזוז!" היא לקחה את חץ הכסף והשרביט שלה ולבשה את מדי הקווידיץ' שלה והיתעתקה למגרש הקווידיץ. אנה הייתה לחוצה מאוד מהמשחק אך שאר שחקניות הקבוצה פיצו על כך והם ניצחו. אחרי חגיגת הניצחון שלהם היא חזרה לביתה ושם היא ראתה עשרה אוכלי מוות מנסים להיכנס לתוך ביתה ולגנוב  את העטרת אנה נבהלה אך התעשתה במהירות וצעקה "אקספליארמוס!". חמישה שרביטים עפו לה ליד. החמישה הנותרים שלפו את שרביטיהם וצעקו "דיסנדיו!", אנה חסמה את כדור האש שהוטל כלפיה. הם צעקו "אבדה כדברה" אנה התחמקה מהלחש וקשרה את אוכלי המוות שנשארו בהנפת שרביט בודדה. הם נקשרו ונפלו ואז היא קראה למשרד הקסמים והסגירה אליהם את אוכלי המוות.

לאחר היום המעייף נשכבה אנה במיטתה לצד החתולה שלה ונרדמה.