אני אוהב אותה

אני אוהב אותה.

כל כך אוהב אותה, אבל היא איתו, עם הבוגד, החבר הכי טוב שלי.

למה? למה זה קורה דווקא לי?

כל פעם שיש לי את האומץ לגשת אליה הוא בא והורס את הכל.

איך אני רוצה שהיא תהיה שלי.

השיער שלה שמתנפנף ברוח, גורם לה להיראות כמו מלאך.

והעיינים שלה, כל כך יפות שכאילו לא אמורות להתקיים.

אני אוהב את הדיבור שלה, המחשבה שלה.

אני אוהב אותה.

אבל היא איתו, עם הבוגד, עם החבר הכי טוב שלי, הוא כבר לא חבר שלי, והיא, היא לעולם לא תהיה שלי.

כי הוא הציע לה, והיא הסכימה.

למה זה קורה לי?

הם הזמינו אותי לחתונה, ובאתי, כדי לשמח אותה.

חייכתי הרבה אבל מבפנים בכיתי כמו תינוק, הייתי שבור.

אמרו לי להתבגר ולמצוא אהבה אחרת, וניסיתי, כמה שניסיתי, אבל כל דבר קטן מזכיר לי אותה, השיער, הדיבור, הכל.

לא הצלחתי להחזיק מעמד יותר.

התחלתי להשתגע, הזיתי, השתכרתי והגעתי לקדוש מנגו.

ראיתי אותה שם, מביאה לי פרחים.

שמחתי שהיא שם אבל אז נזכרתי שהיא לא שלי, היא נתנה לי נשיקה קטנה בלחי והלכה.

כמה שאני אוהב אותה, את לונה, לונה שכבר לא שלי.

ואז התעוררתי, זה היה חלום מוזר, חלמתי שיש לי קראש על לונה, אותה לונה הייתה ילדה שכמעט לא הכרתי, נכון שהיא הייתה בשכבה שלי אבל אני הייתי בסליתרין והיא ברייבינקלו וכמעט לא נפגשנו.

אני זוכר רק שהיא עכשיו מנהלת את הפקפקן.

אני לא יודע למה חלמתי את זה אבל אני רוצה לדעת, אני רוצה להיפגש איתה, לראות האם יש לי רגשות כלפיה, ואם כן מה רע? ואם לא, לא נורא.

אז כתבתי לה מכתב יפה, בו כתוב שאשמח לדבר איתה ולשאול כמה שאלות לגבי הפקפקן, מה שלא נכון, אבל מה אני אמורה לומר לה? הי לונה, חלמתי חלום שאני מאוהב בך ואני רוצה לדעת אם זה אמיתי? ממש לא.

אז אני אכין כמה שאלות ובדררך אבדוק האם אני אוהב אותה.

אז הלכתי ודיברתי, והיא התחילה למצוא חן בעייני, אז כתבתי עוד מכתב, והפעם כתבתי את האמת, כתבתי לה שהיא מוצאת חן בעיניי ואשמח אם היא תצא איתי לדייט, והיא הסכימה.

יצאנו לדייט והיה מעולה, הכל עבד טוב וקבענו שוב פעם, ושוב פעם היה מעולה, ונהפכנו לזוג.

ואז אחרי שנה, הצעתי לה, והיא הסכימה, ואז אחרי עוד שנה גילינו שהיא בהריון, וכמה ששמחנו, ועוד יותר שמחנו שגילינו שאלו תאומים, בן ובת.

בדיוק כמו שתמיד חלמתי, וככה הפכנו למשפחה קטנה ומאושרת, כמה שאני שמח שחלמתי את אותו חלום כי בלעדיו, יכול להיות שכל זה לא היה קורה, ואני שמח שזה קרה.

כמה שאני אוהב את לונה, כמה שאני אוהב אותה.