שבעת האלים האולימפיים

"אז קבענו?" זאוס שאל את משפחתו. הם ישבו בחדר הכס,

באולימפוס. כל האלים הנהנו. זו הייתה הפגישה הכי חשובה

שהייתה להם בכל חיי האלמוות שלהם, אז אפילו הסטיה

והאדס היו בחדר. ארבע עשרה אלים. זאוס, הרה, פוסידון,

דמטר, ארס, אתנה, אפולו, ארטמיס, הפייסטוס, אפרודיטה,

הרמס, דיוניסוס, האדס והסטיה. "אם כך, אנחנו, האלים

הראשיים והסטיה והאדס, מתפטרים. הרמס, אני חושב

שהגיע הזמן לקרוא לחצויים ולכירון."

"אין בעיה, אבא." הרמס אמר ויצא מהחדר. כעבור כמה

דקות, הוא חזר עם קנטאור ושבעה נערים.

"שלום, נערים. שלום כירון."

"שלום, הלורד." נער עם שיער שחור ועיניים ירוקות כמו

הים אמר וכל הנערים כרעו ברך.

"קומו," פוסידון אמר והנערים קמו.

"מה קרה שכולכם פה?" נער בלונדיני עם עיניים כחולות

מחשמלות שאל והסתכל על כל האלים.

"אנחנו החלטנו להתפטר." האדס אמר.

"מה?" נערה בלונדינית עם עיניים אפורות כמו סערה

שאלה. "זה אפשרי בכלל?"

"כן, בתי." אתנה אמרה. "והחלטנו שאתם תחליפו

אותנו. כל אחד מכם יהיה היורש של שניים מאיתנו,

והוא יקבל את הכוחות שלנו."

"נתחיל עם בני, פרסי ג'קסון." פוסידון אמר ונער עם

שיער השחור התקרב אליו. פוסידון הקיש באצבעותיו,

וההילה סביב פרסי התחזקה.

"אני אשמח לתת לנער מחוכמתי." אתנה אמרה.

"אחרי הנבואה הראשונה," זאוס אמר. "אני חושב

שאני רוצה שהוא יתפוס גם את מקומי."

"פרסי, האם אתה מקבל עלייך את התפקידים?"

פוסידון שאל.

"כן." פרסי אמר ואתנה וזאוס הקישו באצבעותיהם.

לפתע פרסי גדל לגודלם של האלים.

"הבאה בתור, בתי, אנבת' צ'ייס." אתנה אמרה.

אנבת' התקרבה וגם ההילה סביבה התחזקה.

"אנבת', מהי בחירתך?"

"אני חושבת שהוויכוח בין פוסידון לבינך, אמא,

צריך להפסיק. אז אני בוחרת בפוסידון." אנבת'

אמרה. "ואני בוחרת גם בהרה."

"מעולה." אתנה אמרה. הרה ופוסידון הקישו

באצבעות שלהם וגם אנבת' גדלה. לפתע היה

לה ריח של ים.

"בני , ליאו ואלדז." הפייסטוס אמר. ליאו

התקרב והילתו התחזקה.

"תמיד הייתי בדרכים. בגלל זה, אני בוחר

בהרמס." ליאו אמר. "ואני אוהב מסיבות,

אז דיוניסוס."

"יופי." דיוניסוס אמר והוא והרמס הקישו

באצבעות. בדיוק כמו חבריו, גם ליאו גדל.

"בני, ג'ייסון גרייס." זאוס אמר. גם הוא

התקדם והילתו התחזקה.

"האדס, אני בוחר בך, וגם בך, ארס.

התפקיד שלי תמיד היה להיות לוחם או

מפקד." ג'ייסון אמר. "עכשיו אני אוכל

לוודא שמי שמת הולך למקום הנכון,

בלי להעליב, האדס."

"לא נעלב." האדס אמר. הוא וארס

הקישו באצבעות וג'ייסון גדל.

"בתי, פייפר מקלין." אפרודיטה אמרה.

"אני בוחרת בארטמיס ואפולו." פייפר

אמרה.

"אני אמשיך עם הציידות. את תוכלי להתעסק

בחובותייך." ארטמיס אמרה והיא ואחיה

התאום הקישו באצבעותיהם.

"הייזל לבסק, בתי." האדס אמר.

"אני בוחרת בהסטיה ובאפרודיטה." הייזל

אמרה והסתכלה על פרנק.

"בהצלחה." הסטיה אמרה בחיוך. היא

ואפרודיטה הקישו באצבעות.

"בני, פרנק ז'אנג." ארס אמר.

"ממילא הייתי בוחר בהפייסטוס ודמטר."

פרנק אמר. "יהיה נחמד להיות חסין לאש,

וגם לגדל דברים."

"מעולה." דמטר אמרה וגם היא והפייסטוס

הקישו באצבעות.

"בהצלחה." זאוס אמר. "פרסי ג'קסון, אל

השמים, החוכמה, הקרב, האסטרטגיה

והברקים. אנבת' צ'ייס, אלת הים, רעידות

האדמה, האימהות והנישואים. ג'ייסון גרייס,

אל המלחמה, הצבא, השאול, המתים ואבני

החן. פייפר מקלין, אלת החץ והקשת, הירח,

השמש, הצייד, הרפואה והמוזיקה. ליאו ואלדז,

אל המסיבות, היין, הסוחרים, הגנבים, השיגעון

ושליח האלים. פרנק ז'אנג, אל האש, הנפחות,

השפע, היבול והתבואה. הייזל לבסק, אלת האהבה,

היופי, אש האח, הבית והחום. אלי האולימפוס

החדשים."

"אני, פוסידון, מוותר על היותי אל." פוסידון אמר.

"אני, הרה, מוותרת על היותי אלה." הרה אמרה.

היא ופוסידון הקישו באצבעות, והכיסאות של שניהם

נעלמו. במקומם היה אחד חדש. כחול כמו ים, ולבן

כמו בחתונה.

"אני, דמטר, מוותרת על היותי אלה."

"אני, הפייסטוס, מוותר על היותי אל." במקום כיסאות

השניים, לפתע הופיע כס בצבעי האש, ובצבעי ירוק

כמו עלים.

"אני, הסטיה, מוותרת על היותי אלה."

"אני, אפרודיטה, מוותרת על היותי אלה." שני הכיסאות

נעלמו ואחד בצבעי ורוד וכתום הופיע.

"אני, ארטמיס, מוותרת על היותי אלה."

"אני, אפולו, מוותר על היותי אל." שני הכיסאות נעלמו,

ואחד בצבעי כסף כמו הירח, וצהוב כמו השמש הופיע.

"אני, דיוניסוס, מוותר על היותי אל."

"אני, הרמס, מוותר על היותי אל." הכיסאות נעלמו

ובמקומם היה אחד בצבעי סגול.

"אני, ארס, מוותר על היותי אל."

"אני, האדס, מוותר על היותי אל." הכיסאות נעלמו

ובמקומם הופיע אחד בצבעי שחור ואדום כמו דם.

"אני, אתנה, מוותרת על היותי אלה."

"אני, זאוס, מוותר על היותי אל. אני מעביר את אחריות

זו לפרסי ג'קסון. מעכשיו הוא אדון האלים." זאוס אמר

ורעם נשמע. הכיסאות נעלמו ובמקומם הופיע אחד בצבעי

תכלת ואפור.

"בהצלחה." פוסידון אמר. הוא ושאר האלים לשעבר יצאו מחדר

הכס.

"אנחנו אלים!" פרסי אמר.

"אנחנו אלים!" חבריו אמרו באישור. הם התחבקו אחד עם

השני.

"חכמולוג." אנבת' אמרה לפרסי.

"מוח אצה." פרסי אמר ונישק את אהובתו.

הם התיישבו בכיסאותיהם. פרסי באמצע, מימינו אנבת', אחריה

פייפר ואז הייזל. משמאלו ג'ייסון, אחריו ליאו, ואז פרנק. ומאז

ועד היום אלו היו האלים. שבעת האלים האולימפיים.

______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

בינתיים פאנפיק, אבל אולי אמשיך מתישהו. תגובות?