דלפי- הסיפור האמיתי

כשקמה דלפי ביום הולדתה ה18 היא הייתה מאוד מודאגת כי היו אמורים לצרוב בידה את האות האפל. אבל דלפי לא רצתה להפוך לאוכלת מוות ולהרוג אנשים כמו הוריה אז היא החליטה לברוח ולקחה את השרביט שלה, את הסכין שלה ובגדים חמים אבל קודם היתה צריכה לברוח מאוכלי המוות ששמרו עליה. היא הלכה אל אחד מהם, הניפה את שרביטה וצעקה: "אקספלירמוס". פרץ של אור אדום יצא מהשרביט שלה, העיף את אחד מאוכלי המוות אחורה וההשרביט שלו זינק אל תוך ידה של דלפי. היא שברה את השרביט שלו ושאר אוכלי המוות צעקו "שתק". פרץ של אור אדום יצא מהשרביט שלהם. דלפי התכופפה ופצעה להם את הרגליים עם הסכין שלה ואז היא ברחה. ימים רבים היא הסתובבה בלי לעשות כלום עד שהיא שמעה יום אחד בפונדק ישן ומלוכלך שני קוסמים מדברים על כפר מבודד של קוסמים שבו גר מכשף גדול בשם אומביוס.

המסע אל הכפר היה קשה ומפרך ובסוף היא הגיעה. היה שם שומר שלא נתן לה להיכנס, אבל אחרי המסע הקשה היא הביסה אותו בקלות ואחרי דקה הוא שכב על האדמה בלי שרביט. היא נכנסה לכפר ושאלה את הקוסם הראשון שראתה - בחור נמוך עם שפם גדול איך מגיעים אל אוביוס, הוא ציחקק ואמר: "עוד מישהו שמנסה ללמוד אצל אומביוס... אף אחד לא הצליח לשכנע אותו שילמד מישהו - אין לך סיכוי אבל אם את באמת רוצה אז בסדר", והוסיף: "את הולכת לטירה שם בקצה הכפר ושם הוא יהיה".דלפי הודתה לקוסם והלכה לטירה וזו היתה טירה ענקית!!! לטירה היו אלף מדרגות והיא עלתה בכולם ודפקה בדלת. הדלת נפתחה מעצמה ושם בטרקלין בצבע איזמרגד ראתה קוסם זקן יושב על כורסא מרחפת בצבע שחור משובצת כוכבי זהב. לפני שדלפי הספיקה להוציא הגה הוא אמר: "אם את רוצה ללמוד אצלי תרשימי אותי". דלפי חייכה, הניפה את שרביטה, ומילמלה כמה מילים. לפתע הווילנות התחילו לבעור בלהבות כחולות ובאותו זמן היא ייצרה כסא ושולחן מרחפים עם כוסות תה. היא קפצה אל הכסא ושאלה את אומביוס: "מה דעתך? מרשים מספיק?". הוא ענה: "מרשים... עכשיו תעלי למעלה, יש שם חדר שבו תוכלי לישון, נתחיל ללמוד מחר"

כעבור עשר שנים של למידה, עזבה דלפי את ביתו ובדיוק כשיצאה מהכפר היא ראתה חבורה של אוכלי מוות. הם תקפו אותה. אמנם היא היתה היתה מיומנת, אבל מספרם גבר עליה ובסוף הם ניצחו. הם הטילו עליה קללת אימפריוס וגרמו לה לנסות להחזיר את וולדמורט.