נוויל לא הארי

ווווווש, "איפה אנחנו?" הרמיוני אמרה בבהלה "לאיזה תקופה הגענו?"  "אנ'לאידע" ענה לה רון "אפל פה וחשוך, ו" "באם!" נשמע קול בסוף הרחוב "באם!" נשמע שוב "מה זה היה" שאל רון, והרמיוני ענתה לו בלחץ"אני לא יודעת, אבל אני יודעת שצריך להתחפף מפה" באם! נשמע שוב הקול, הוא היה כבר שתי מטר מהם.

"מהר!" נלחצה הרמיוני יותר "בוא רון!" "אני פה" ענה רון "תמיד הייתי" "טוב..." אמר הרמיוני "אתה נשמע קצת מוזר...., טוב לא משנה" באם! הרמיוני הוציאה שרשרת ובקצה שלה נח שעון חול, "מהר "זעקה הרמיוני רון בא להגיד משהו ומיד הרמיוני שמה עליו שעון חול ו... ווווווש   

בום "איפה אנחנו?" "אני לא יודע" ענה רון "הרמיוני הביטה סביב ואז נח מבטה על פונדק עלוב, "הי, זה ראש חזיר!" "נכון!" ענה רון בשמחה, והם רצו לעבר הפונדק.

הדלת היתה נעולה אז הם הציצו מהחלון "היי אתה מסתיר לי" "את מסתירה לי!" ענה רון כש הם התמקמו הם שמעו 

זה שבכוחו להביס את אדון האופל קרב ובא... הוריו שחמקו ממנו כבר שלוש פעמים, להם ייוולד הוא בשלהי החודש השביעי.... "הי! זאת הנבואה!" אמר רון "נכון" אישרה הרמיוני, בום "הי, מה זה?" שאלה הרמיוני "לא יודע" ענה רון ומשך בכתפיו ""בואי!" הם רצו והציצו מאחורי ארגז "אתה! אוכל מוות שכמוך!!!" צעק אבפורת' על סנייפ " יא ..." הוא קילל את סנייפ בקללות שהני לא אזכיר בסיפור הזה, סנייפ קפץ בבהלה וברח.

"בואי נרדוף אחריו!" והם רצו אחרי סנייפ היה להם קשה אבל זה השתלם.

הם הגיעו לאחוזת מהאלפוי, האחוזה נראתה הרבה יותר חדש "בואי!" קרא רון "אוקי אוקי" צחקה הרמיוני, הם נכנסו לאחוזה .

בהחלון מיד מאחורי ארגזים, "מזל שזה היה החדר הנכון אחרת.." "ששש" לחשה הרמיוני אבל סנייפ סיפר כבר.

וולדמורט הנהן והתלבט והוא חשב מחשבות דומות לאלה הוא חצוי דם וגם אני, וגם, אני אנצח יותר בקלות" לפתע הוא שמע "פוטר, פוטר!" "היי מה אתה עושה!"  וולדמורט הזיז את הארגזים "נו נו נו, מה אמרת פוטר? למה פוטר?" שאל וולדמורט בקולו הקריר והלגלגני "למה פוטר? הוא חזר ואמר רון ענה לא בלי לחשוב כשפניו אדומות מכעס "כי הוא ינצח אותך! חתיכת חלאה!" "מספיק" אמר וולדמורט "אבדה קדברה" רון והרמיוני הצליחו להעלם בזמן, והאבדה קדברה פגעה באחד הארגזים והרסה אותו לרסיסים.

"טוב" אמר וולדמורט "אני בחרתי בנוויל" וחייך חיוך מרושע

תגיבו בבקשה

		הפרק הבא