זוגיות בהוגוורטס? לא בשבלי תודה

לפני שאתם קוראים אני רק אומרת שזה פאנפיק מיני. אז תחשבו אם אתם רוצים לקרוא....

קריאה מהנה למי שקורה ;).

נקודת מבט איימי :

התיישבתי ליד הרמיוני בשיעור גילוי עתידות ובאוטומט בשנייה שפרופסור טרלוני התחילה לדבר כל הראשים צנחו על השולחנות,

"היי נוני" לחשתי והרמיוני סיבבה את ראשה לכיווני בשאלה "אם יש משהו מעניין תעירי אותי" אני אומרת והיא צוחקת.

ישנתי רק שעה אחת מהשעתיים הרצופות של גילוי העתידות שלנו בגלל שנוויל שבר קנקן תה גדול וקול הנפץ העיר אותי.

העברתי את מבטי בכל הכיתה רק שלא להסתכל על פרופסור טרלוני, נכון שהיא משעממת אבל אם אתה מסתכל על עינייה אתה פשוט יכול לשקוע בעיניים הענקיות שלה.

הסתכלתי על תלמידי סלית'רין כותבים על המפה הצהובה שעל השולחן 'סלית'רין שולטת' או 'בוצדמים מסריחים'.

גלגלתי את עייני והרמתי את ראשי מהשולחן. בדיוק כשסידרתי מחדש את שיערי המתולתל מבטי נפגש עם מבטו של דראקו מאלפוי.

אני יודעת שהוא בן אדם רע, סיפרו לי עליו וגם שמתי לב לזה בארבע ימים שלי פה.

הסתתי את מבטי ממנו אחריי כמה שניות והתחלתי לדבר עם הרמיוני כדי שלא אחשוב על דראקו,

למה אני בכלל חושבת על דראקו? הוא סתם פוץ מגעיל. אבל יש בו משהו, לא! לא! איימי אין בו כלום די כבר לחשוב עליו!

"איימי בואי כבר נגמר השיעור יש הפסקה" אומרות לי טסה, קארה ואנג'ל (החברות הכי טובות שלי)

"אני באה" אני עונה ואנחנו הולכות לשבת במדשאות ליד העץ. הארי רון והרמיוני בדך כלל יושבים איתנו שם אבל בזמן האחרון הם נעלמים.

"רוצות לשמוע משהו שיגרום לכן לצרוח" אומרת קארה. היא מכורה לרכילות פשוט מכורה. כולנו מהנהנות מחכות לשמוע מה יש לה להגיד, "דראקו הסתכל על איימי כל השיעור !" היא אומרת ובלי שום התרעה מוקדמת טסה ואנג'ל צרחו בשמחה,

"מה אתן שמחות ?" שאלתי אותן נשענת על העץ,

"כי זה דראקו מאלפוי החתיך של הבית ספר" אומר פרד שהופיע פתאום בקול של נערה מתרגשת וצחקתי יחד עם הבנות,

"את ממש זכית שהוא הסתכל עלייך 48 דקות שלמות" אומר ג'ורג' מצד השני שלי וצחקתי שוב,

"טוב הוא מסתכל עלייך גם עכשיו" קארה אומרת מסתכלת על חבורת בנים ואני ביחד עם כולם מפנה את מבטי לעברם.

אני רואה חבורה של חמישה בנים מסלית'רין, אחד מהם היה דראקו ואיזה זונה יושבת על דילן שהיה חבר בחבורה שלהם,

"אני יהרוג את הזונה הזאת אני רוצה את דילן" מסננת ילדה מבית סלית'רין שעברה ליידינו והתאפקנו שלא לצחוק.

"איימי זה מוזר" אומר ג'ורג' בקול רציני שלא אופייני לו,

"מה ?" אני שואלת לא מבינה מה הוא רוצה ,

"זה מוזר שמאלפוי מסתכל עלייך ככה" אומרת טסה,

"זה לא מוזר בכלל" אומר פרד לפתע גם בקול רציני.

מה קורה לתאומים האלה?! ממתי הם מדברים ברצינות ?!.

"את צריכה לדעת את זה איימי אבל דראקו מסתכל עלייך רק בגלל היופי שלך" ממשיך פרד וכולם מהנהנים ומסכימים איתו,

"בסדר אני יודעת. אני מספיק חכמה בשביל לדעת לא להתקרב אליו" אני עונה,

"אני לא בטוח שאת חכמה כל כך" אומר ג'ורדן שמתיישב ליד התאומים שחזרו להיות שטותיים,

"אני חכמה מספיק" אני עונה "אתה רוצה שאני יהיה חכמה ברמת הרמיוני גריינג'ר ?" אני שואלת והוא מניד בראשו באיימה וכולנו צוחקים,

"היי אני לא כזאת גרועה" מוחה הרמיוני שהופיע לצידי,

"כן את כן" מגחכים רון והארי וכולנו מצחקקים למבט המופתע שעל פניה של הרמיוני.

*****************************************

היום עבר כרגיל, הבנות חפרו לי על בנים חתיכים בבית ספר, הרמיוני חופרת לי לעשות שיעורים, ג'ורג' ופרד עושים עליי ניסויים, דראקו נועץ בי מבטים.....

לא! לא זה לא יום רגיל! דראקו נעץ בי מבטים כל היום.

"קארה!!!" צעקתי מחדר המועדון ודלת החדר שלנו נפתחה,

"מה ?" היא שאלה יורדת יחד עם טסה למטה,

"למה דראקו נועץ בי מבטים ?" אני שואלת,

"אני לא יודעת. אבל אני מסכימה איתך שזה מוזר" אומרת לי קארה,

"מה מוזר ?" שואל הארי יורד במדרגות ממעונות הבנים יחד עם רון,

"שדראקו נועץ באיימי מבטים כל היום" אומרת טסה ואני דופקת את ידי בראשי.

כמה חסרת טאקט הילדה הזאת יכולה להיות ?! להגיד להארי ורון שהאויב שלהם מהשנה הראשונה נועץ בי מבטים.

"מה ?!!!!?!?!" הארי ורן צועקים ואני נאנחת,

"בואי לפה איימי" אומר לי הארי ואני מושכת בכתפיי בילדותיות ,

"נו בואי נרד גם ככה יש עכשיו ארוחת ערב" אומר רון ואני נאנחת הולכת איתם וטסה וקארה מאחורינו.

"מה קורה פה מאימי ?" שואל אותי רון. מאימי זה הכינוי שהוא נותן לי ואני ממש אוהבת אותו.

"כלום מה כבר יכול לקרות" אני מגלגלת עיניים,

"אל תשקרי" אומר לי הארי,

"אני לא משקרת. קארה פשוט אמרה לבנות היום שמאלפוי הסתכל עליי כל היום. זהו" ,

"טוב" אומר רון,

"את יודעת שהוא מסת-" אומר הארי ואני משלימה אותו,

"-כל עליי רק בגלל היופי שלי" ,

"מה עם האופי ?" שואל רון,

"יש לי אופי מדהים" אני אומרת בשחצנות מעיפה את שיערי מעבר לכתפי  והם מגחכים "אבל הוא לא יודע את זה" ,

"את רוצה שהוא ידע את זה?!" שואל הארי מבוהל ואני צוחקת,

"שידע מה שהוא רוצה לא אכפת לי ממנו" אני אומרת והם מחייכים,

"היא כבר אחת מאיתנו" אומר רון והארי פורע את שיערי,

"אבל למה ?!! " אני אומרת מסדרת את שיערי ופונה אל טסה וקארה בכעס והם צוחקים.

נקודת מבט דראקו:

(9:30 בבוקר)

"היי בואי לפה יפה אחת" אומר דילן לאיזה זונה מרייבנקלו והיא ישר מתיישבת עליו ומנשקת את צווארו,

"מה יש לך דראקו ?" שואל אותי ג'קסון ,

"הוא חושב על הביקיני הורוד שלו" עונה זיבאני ,

"מה ?" ג'קסון ודילן אמרו בבלבול,

"אני ודראקו עשינו התערבות בבוקר" אומר זיבאני,

"פרט עכשיו" אומר ג'קסון ואני וזיבאני שותקים ,

"נו דבר כבר" אומר דילן והזונה מרייבנקלו גונחת בשקט מתי שדילן מכניס את ידו לתוך החצאית שלה ואני קורץ לו והוא מחזיר לי חיוך ממזרי,

"אמרתי לדראקו שלא כל בת נופלת לרגליו מיד" מתחיל זיבאני להגיד,

"ואני לא הסכמתי איתו" אני ממשיך אותו "אז התערבנו שהוא נותן לי מישהי שאני צריך להיות איתה חודש שלם ואם אני לא מצליח אני נכנס לאולם הגדול עם ביקיני ורוד, ואם זיבאני מפסיד הוא נכנס עם ביקיני ורוד לאולם הגדול ומצהיר על אהבתו להארי פוטר" אני אומר וזיבאני מגחך,

"אז מה הבעיה ?" שואל דילן מעיף את הרייבנקלואית ממנו והיא הולכת בלי להתווכח,

"למה העפתה אותה ?" שואל זיבאני,

"לא נתנה לי להכניס יד לחולצה שלה" הוא אומר ואני מגלגל עיינים.

בעולם הקסמים זה הולך מהר, אתה מתחתן מהר ומביא ילדים מהר אז אתה גם צריך להשכיב בנות מהר.

אני ודילן דומים, אבל אני מעדיף להחדיר את הידיים שלי כשאנחנו במיטה ולא באמצע המדשאות.

"בקיצור...." ממשיך זיבאני "הבחורה שבחרתי לו היא....איימי וורבק" ,

"החדשה של גריפינדור ?" ג'קסון שואל ואני מהנהן ורואה את איימי צוחקת ממשהו שהארי ורון אמרו,

"בהצלחה אח שלי" אומר דילן ואנחנו הולכים לשיעור שיקויים.

נקודת מבט איימי:

"איימי איימי איימי איימי איימי איימי " אומרת הרמיוני מנערת אותי במיטה,

"מה את רוצה ?" אני שואלת בישנוניות,

"את יודעת איפה ספר שיקויים שלי ?" היא שאלה וקמתי מיד מהמיטה,

"מה כבר שבע ?!" אמרתי בלחץ רצה אל הארון מוציאה חצאית שחורה קצרה וחולצה לבנה מכופתרת של גריפינדור. התלבשתי מהר וקשרתי את העניבה.

"תירגעי רק שש וחצי עכשיו" אומרת הרמיוני ואני מסתכלת עליה במבט רצחני,

"את הערת אותי בשש וחצי" אמרתי עצבנית לוקחת את הסרגל שהיה על השולחן ליידי.

הרמיוני ישר רצה מהחדר ואני רדפתי אחריה. אחריי חמש דקות כבר הגענו אל ליד המטבחים.

הרמיוני חטפה לי את הסרגל וזרקה אותו לעבר הדיוקן של הפירות שהוא בעצם הכניסה למטבחים. הדיוקן נפתח וראיתי גמדוני בית יוצאים משם עם מגשיי פירות.

הרמיוני ברחה משם והבנתי שאני צריכה ללכת למטבחים כדי להביא את הסרגל. "אני עוד יתפוס אותך הרמיוני" סיננתי לעצמי בעייפות.

אני נכנסתי למטבח מחפשת את הסרגל.
"את מחפשת את זה ?" נבהלתי בקפיצה והסתובבתי לראות מי מדבר. זה היה דראקו מחזיק בידו את הסרגל שלי.
"תביא את זה מאלפוי." ציוותי בעוד אני מתקדמת לכיוונו של מאלפוי כדי לקחת את הסרגל. אך מאלפוי הרים את ידו למעלה ואני לא הצלחתי להגיע אל הסרגל.

"לא נראה לי, אולי אני ישמור אותו." אמר דראקו בערמומיות. "את יודעת בדרך כלל כדי להתעזר בשרביט לא בסרגל." לגלג דראקו.
"תביא את זה מאלפוי !" קראתי נעמדת על קצות אצבעותיי מתקרבת לדראקו.

 דראקו תפס את הגב התחתון שלי והצמיד אותי אליו, ליבי פעם במהירות.

דראקו קירב את פניו לפניי שניה אחת לפני ששפתינו נפגשו הוא הסתכל עלי בעיניו האפורות, אני לא אמרתי דבר וגם הוא לא, ידיי החזיקו את מרפקיו כדי לא ליפול, הוא התקרב אליי עוד טיפה ואז שפתיינו נפגשו.

בלי לחשוב פעמיים החדיר דראקו את לשונו לפי, הוא סרק את השטח, בהתחלה עמדתי שם דוממת ולא עשיתי כלום אך לאחר שניות ספורות התמכרתי למגע והחזרתי לו בנשיקה,  הכנסתי את לשוני וסרקתי את החלל, לאחר זמן לא נמדד הרגשתי שהאוויר נגמר לי.

התנתקתי מדראקו, הוא לא עזב אותי ולא פתח את עיניו הוא הצמיד את מצחו לשלי ונשם בשקט.

פתאום הבנתי מה עשיתי ודחפתי אותו מגופי.

"למה עשית את זה, אה ?! עכשיו אתה שותק ?! תענה לי ! למה ?" צעקתי והוא התקדם אלי ואני הלכתי אחורה אבל נתקעתי בשולחן, הוא שם את ידיו ליד מותניי ולחש לי ליד האוזן,

"אני לא יודע מה יש בך, אבל את מושכת אותי, מאוד. זה למה." סיים אך ראשו נשאר קרוב לצווארי. אני נשמתי בכבדות, וליבי פעם במהירות שיא. "עכשיו תגידי לי את איימי, למה לא עצרת אותי?" שאל דראקו בשקט.

לא הייתה לי תשובה. זה פשוט קרה.

דחפתי אותו ממני לקחתי את הסרגל ויצאתי מהמטבח בכעס.

הפרק הקודם		הפרק הבא