הבסיליסק-אבטיח

"בוקר טוב" אמר סנייפ לאימו בבוקר ואז נזכר במאורעות הלילה הקודם, "השיקוי" הוא החוויר, ורץ לחדרו חדרו היה מבולגן ממארועי אתמול, השולחן היה על הצד והמון שיקוים היו מנופצים על הרצפה, לסנייפ לא היה כח לנקות הכל, אז הוא ישב על הכיסא, ונח, הוא נזכר באבטיח ולא הבין, מה קרה שם? הוא נזכר שאימו אמרה לא שתרנגולות מתו, לא לא לא, לעולם לא, זה לא הגיוני, בסיליסק?!, לא!, הוא הסתכל וראה סימנים של נחש על השולחן, הוא נאנח, כן, חייב ליהיות, לפתע הוא שמע "טוק" טוק" סנייפ רץ ופתח את הדלת, מול עמדה לילי "ה-הי" הוא גמגם לילי ענתה "היי סוו, מה שלומך?" "בסדר" סנייפ נאנח "מה קרה?" שאלה לילי סנייפ לקח אותה לחדרו, "הנה" החדר היה הפוך השולחן היה הפוך והיו צנצנות על הצפה ואז הוא הסביר לה הכול, את השיקוי, ואת התיאוריה שלו, לילי נאנחה "וואו, איזה באסה, אה רציתי להודיע לך" היא הוציאה מכתב מכיסה, סנייפ היה המום, "אתה קיבלת?" "כן" הוא ענה והוציא את המכתב, לילי צחקה בהתרגשות, והוציאה את יומנה כדי לרשום,

מאחוריה בא הבסיליסק לנשוך אותה...

הפרק הקודם