Love

אותה שעה, בחנות של שמלות לכלות באטלנטיס:

"היא יושבת עלייך בול," אדליין אמרה.

"את בטוחה? אני לא יודעת…" סופי מילמלה ובחנה את עצמה מכל הכיוונים במראה.

היא היתה לבושה בשמלה ארוכה בעלת שרוולים קצרים תפוחים בצבע ורוד עדיין.

"אוף, מי ידע שלהתחתן זה עסק כל כך מסובך?" 

היא נאנחה והתיישבה על הרצפה.

"הי, אל תגזימי," אדליין התיישבה לידה ואחזה בידה. "אני יודעת למה את ככה. לא בגלל השמלה, זה בטוח."

סופי חיכתה. 

"זה בגלל קיף, נכון?" אדליין שאלה ברוך. סופי פלטה קול חנוק.

"אני לא רוצה לשבור לו את הלב…"

"זה החיים שלך," אדליין אחזה בידה השניה. "בעניין הזה את כבר לא יכולה להתפשר. את לא יכולה לא להתחתן עם אהוב ליבך בגלל גבר אחר, סופי. אני יודעת שזה קשה, אבל קיף ילמד להסתדר."

"אני מקווה," סופי ענתה ושניהן קמו. "פשוט… אני מכירה אותו. אם יש דבר כזה לב שבור, זה לו. אני לא רוצה לפגוע בו."

"אני יודעת," אדליין לחשה. "אז תכתבי לו מכתב. תסבירי את עצמך, שלא יחשוב שלא אכפת לך."

"אבל כבר שלחתי את המעטפה עם ההזמנה, אמא."

"לא נורא. תסבירי לו שלא ידעת מה לעשות. אם הוא באמת רגיש, הוא יבין."

הן התחבקו. לבסוף סופי בחרה שמלה כמו הקודמת רק בעלת שרוולי תחרה.

הפרק הקודם		הפרק הבא