פנריר

טום רידל בשנה השישית

"בוקר טוב" הקולות בקעו משולחן האוכל של סליתרין טום רידל היה אחד מהיושבים, "מה קורה טום?" "היי, טום" נשמעו גם, בכל זאת זה לא קל ליהיות הילד הכי מקובל בשכבה, הלחישות המשיכו, זה היה באולם הגדול, כל הבתים היו שם, לפתע דיפט עמד על הדלפק וצעק "שקט!" הקולות גוועו מיד, דיפט ירד מהדלפק, ואתחיל לומר "השבוע נעשה משהו שכבר חמשת אלפים שנה לא עשו בהוגוורטס" התחילו שוב מלמולים של התרגשות "אז החלטנו להוציא אתכם לטיול ביער!, לעשרה ימים!"

"יאי" ו"ווואו" נשמעו מכל עבר, "טוב" אמר דיפט בהתרגשות "מחר יתחיל ה ט י ו ל!!!" הקעל הריע, דיפט ירד מהבמה וכולם המשיכו לאכול

ביום למחרת

דיפט הסביר על הטיול "אתם תחולקו כבנים בנות במהלים, וגם לפי בתים, החלוקות יהיו ככה האחראיי על גריפונדור יהיה דמבלדור!" כולם הריעו רק טום זע באי חשק בולט " האחראי על הפלפאף יהיה דיפינדו מקגאקט!" כולם הריעו "האחראי של רבלינקו יהיה כאגר פיליטיק, ואחרון חביב האחראי של סליתרין בגלל שסלגורהן לא פה השבוע אז... לוקי?" בחור עם עיינים ירוקות חודרות, חליפת טוקסידו שחורה, שפתיים מצולקות וחיוך עקמומי עמד ליד המנהל, הפעם הילדים לא הריעו, הם היו המומים, ולאחר זמן לא רב נשמעו התלחשויות "לוקי, לוקי?" ו"ווואו זה לוקי!" לוקי נראה כאילו המהומה הנהתה אותו "טוב!" אמר דיפט "יוצאים עכשיו!".

הקבוצות נגררו אחרי האחראים שלהם, לאחר כמה שעות של הליכה הם הגיעו למקום השינה, כולם סידרו את מיטתוהם ורק טום רידל ישב באופן מוזר.

לפתע לוקי ניגש אליו, "שלום לך," אמר לוקי בכריזמה "אני צריך עזרה" טום העריץ את לוקי, כל הטיול הוא חייך וצחק, והשרה על כולם שמחה, טום שאל "במה אתה צריך עזרה?" ולוקי היסס ואז אמר "בוא איתי" טום הלך איתו, הם עברו את המהאל ונכנסו לסבך עצים, היה ממש קשה להגיע לשם אבל בסוף הם הצליחו,   טום המותש עמד שם ולא הבין מה לעשות הוא הביט בלוקי בשאלה, המקום היה קרחת יער בלי שום דבר מיוחד, ולוקי אמר לו "תתעתק" טום התעתק.

טום נוצר באי עם המון סלעים ליד הים טום סיר מעט באי, ואז הוא ראה במרכז האי עומד הזאב הכי גדול שתפגשו, זאב עצום, כמו שלוש זאבים שנערמו זה על זה, הזאב היה כבול, בסרט כמעט שקוף, ולידו כרע לוקי, "הייי" אמר לוקי "זהו בני פנריר הזאב"

		הפרק הבא