הילדים של לוקי

בעיירה לא מוכרת

"חזור לשחק" " אבל אני צמא" נשמעו צעקות, בעיירה זו ילים התרוצצו ברחובות, ושיחקו, היא הייתה רגילה לגמריי, אז למה אני מספר לכם עלייה, כי שניה אחרי הצעקות הללו גל צונאמי ענק, פשוט עצום, פגע בכל העייריה, ושטף הכל, 

נשארה רק שממה,

ביתו של הארי פוטר

טיק טק טיק טק נשמע השעון,  גיימס פוטר בן השנה בילגן את כל האוכל, "תפסיק!" התעצבנה גיני, הארי היה בעבודה, והוא לא יכל לעזור לה, לפתע היא שמעה מהטלוויזיה, "עיירה הושמדה" אמר קריין החדשות "גל צונאמי ענק, ועכשיו נעבור לבומבלה עם השיר "לכי הביתה קרמבולה קטנה" גיני הזדעזה (לא בגלל השיר, אם כי השיר היה מזעזע) צונאמי? היא חשבה בעיירה הזו משהו קורה זה בטוח היא הלכה לכיוון הטלפון והתקשרה "שלום, מדברת גיני פוטר" "כן מה את רוצה?"

"ביביסיטרית, ויקטואר כאן?" "כן, ויקטואר!" "טוב היא יכולה לבוא לביתנו עכשיו?" "רגע," נשמעו קולות ברקע "כן, היא יכולה" "תודה" גיני ניתקה, ופנתה אל גיימס "גיימסי, אל תשתולל, ויקטואר תשמור אליך, טוב?" גיני שאלה ברוך

גיני יצאה מהבית ונכנסה למכונית.

היא נסעה כמה שעות והגיעה לעיירה הרוסה אין בתים, רק כמה חתיכות עץ תקועות בקרקע,  היא הביטה סביב לפתע היה ראתה מהמים יוצא נחש ענק, פשוט עצום, חיוכו הנחשי רחב, שניי שינים מכוסות ארס מאורכות ושוות זו לזו נחו על

סנטרו, עיינין האדומות כדם הביתו בה ללא הרף בעמצא העיינים היו שניי חריצים מואורכים שחורים.

"יורמנגנד " היא לחשה.