המחשבות של סיריוס בלק בכלא באזקאבן.

"אני לא עזרתי להרוג את גיימס ולילי, אני לא, זה לא היה אני.

זה היה פיטר, לא לשכוח, זה היה פיטר, או, שאני ימצא אותו!

אני יצא מפה, ואז אני ימצא אותו! 

הוא אוכל מוות! אבל למה...

מה למה?! איך הוא יכל לבגוד בגיימס ולילי?

טוב, נו ברור שהוא לא הכי חייבב את גיימס, אבל ברצינות?

אוי, מה הוא יעשה עד שימצא את פיטר?

הוא אוכל מוות. הוא גרם למוות של גייימס ולילי! זה הוא!

אבל מישהו עזר לו לגלות, מישהו...

 אוף, נהדר עכשיו אני מקטר כמו תינוק.

גיימס היה מקריב את חייו לחייו של פיטר וזה ידוע וגם רמוס ואני..

הלורד וולדמורט, ואוכלי המוות שלו. שהוא ימצא אותם..

מסכן הארי הקטן, הארי סובל אצל המוגלגים מהסוג הרע,

מוגלגים שלא מאמינים לקסם למרות המוות של הוריו של הארי.

אני יכול להישבע שהם אומרים לו שאין דבר כזה קסם!"

(_אנחה_)

"אני לא עזרתי להרוג את גיימס ולילי, אני לא עזרתי להרוג את גיימס ולילי!"