להיות שונה.

נקודת מבט גבריאלה:

זה היה נורא מסודר, בצורה שהייתי רגילה אבל שנאתי אותה,

בבית תמיד היה סדר כזה של הכול חייב להיות במקום,

זה היה מוכר, אבל ממש לא מוכר. 

כאילו בבית תמיד אמרו לנו לסדר, לסדר ולסדר.

ואם זה לא מסודר אז הלך עלי, ועכשיו להיות בבית ספר שבו

חייב להתנהג ככה? אני לא אשרוד שם דקה!!

אוי, והנה פלר המהממת.

שאצלה הכול מושלם. אין דבר אצלה בחדר שהוא לא מספיק נוצץ או מבריק ואם כן, 

זה לא ישאר ככה להרבה זמן או שטעיתם בחדר... 

"היי מתוקונת," פלר חייכה אליי חיוך שמח.

אוי, כמה שאני שונאת שהיא קוראת לי "מתוקנת".

"מוכנה לסיור בבית הספר המקסים והחדש שלנו?" כן בטח.

כאילו שאני לא יודעת, אנחנו באולם הגדול של האוכל. זה בטואטון!!!

הבית ספר שעליו היא דיברה כל כך הרבה! היא באמת ציפתה לא אבין.

פלר הסתובבה עם השמלה החגיגית שלה בהתלהבות. (טוב בעייני זה היה חגיגי,

בשבילה זה רק היה עוד שמלת חול פשוטה.)

ואני לבשתי איזה שמלה שאימא התעקשה שאלבש, נורא מגרדת. איך פלר שורדת??

טוב היא בטח התרגלה. מצד שני, איך אפשר להתרגל לגירוד?

"מתוקונת??"פלר הסתכלה עלייב במבט חושדני.

נראה לי שהיא שמה לב שאני לא ממש מסתכלת עליה..

"בטח!! כן, אני לגמרי איתך." אמרתי וניסיתי להישמע ממש אמינה,

"אני צריכה לעשות משהו מסוים? שמעתי שיש איזה ריקוד..."

אופס, למה שאלתי את זה עכשיו?...

פלר חייכה חיוך ענקי שבעיני נראה קצת מפחיד.

"הריקוד??? איך שמעת עליו??" ונראתה מופתעת קצת

"את יודעת... את מדברת על זה הרבה בבית כשחברות שלך באות והכול..."

אוי, אוי, אוי, אוי, כרגע הבאתי לעצמי את המוות.

פלר תמיד חפרה לי על זה שלא 'לצוטט לי' אוי פלר אהולכת להרוג אותי....

"גבריאלה" פלר נראתה קצת (הרבה) מעוצבנת. 

אוי אם היו קוראת לי גבריאלה זה לא סימן טוב.

"יש מצב שאת צוטטת לי?" אויייי

"לא... פשוט דיברת על זה את יודעת...." ניסיתי להשימע משכנעת, אבל כרגיל פלר לא וויתרה.

"כן? מתי בדיוק דיברתי על זה לידייך?"

אוי לי. כרגע הלך עליי...

זאת הייתה אמורה להיות הפתעה... ואני גיליתי אותה... ואני לא כזאת טובה בלשמור סודות...

הייי!!

זאת סאמר

אני ממש אשמח אם תכתבו לי תגובות בונות זהה ממש יעזור לי!

גם אם תכתבו "זה ממש מעפן" לפחות אני ידע שמישהו קורא את זה.

לוב יוווווו

יום מדהים לכולם! :)