היא כל כך יפה

סונגפיק קצר על בסיס השיר 'היא כל כך יפה' של להקת כוורת!

היא כל כך יפה

זה צובט בלב שלך,

אך בכאב עצום.

היא לא מבינה

שאני רוצה אותה,

לא אומרת לי כלום.

אני יכול להסתכל עלייך משך שעות, רק לבהות בך.

פעם ניסיתי לצייר אותך, אבל פשוט לא הצלחתי להעביר את היופי שלך, את צחוק הפעמונים שלך, את איך שאת מנפנפת את השיער בעדינות, את עיניך הזהובות, שזוהרות כשאת שמחה.

בגינה תשב

עם הטבע להתערבב,

היא והשושנים.

שתי מילים אולי

הגדר מאחורי,

אין לי אומץ מתאים.

את כל כך אמיצה, מתמודדת עם הכול, איך החלטת להצטרף לברבור השחור, והיית כל כך נחושה.

מה לא הייתי נותן כדי שתשימי עליי, אבל אני יודע שאני לא אמיץ כמוך, אני יודע שאני לא ברמה שלך.

כל השבוע חלון פתוח

כוכבים מעל ולב מתמוטט.

הייתי נותן לה שק של סנטימנטים

אך אני מתבייש לתת.

איך ישבנו, ניהלנו שיחות לתוך הלילה, ישבת על אדן החלון בבקתת הבנות, עטופה בשמיכה, זה היה מאוחר אבל דיברת בנמרצות ובערניות.

ולפעמים לא דיברנו, לפעמים פשוט הסתכלנו על הכוכבים, ורק נוכחותך ניחמה אותי.

הייתי נותן לך כל מה שיש לי, למרות שלא נשאר לי הרבה. אבל הכול הייתי נותן לך בשביל להודות לך על כל מה שעשית בשבילי, גם אם את לא מודעת לזה.

זה קורה רבות

גם במשפחות טובות,

ילד אוהב אישה.

היא בסוף תרגיש

שאני עומד בכביש,

ותפנה את ראשה.

ואני יודע, אני עוד רק ילד. אמנם אני גדול ממך בחודשים אחדים, אבל עדיין, את בוגרת ממני בהרבה. יש לך בגרות שלא ראיתי גם אצל מבוגרים, ואת עומדת בכל כך הרבה דברים קשים, נלחמת בכל כך הרבה דברים וכל דבר שאת עושה כל כך חסר ודאות, ועדיין את יכולה לנחם אנשים ולעזור להם.

כל השבוע חלון פתוח

כוכבים מעל ולב מתמוטט.

הייתי נותן לה שק של סנטימנטים

אך אני מתבייש לתת.

איך אני רוצה להגיד לך מה אני מרגיש כלפייך.

רוצה כל כך. 

רוצה ללכת אליך, ולומר לך את זה פשוט וקל.

ומבחינתי זה כל כך ברור, כל כך ברור שאני מדבר איתך זה אמיתי, כנה, לא כמו עם אף אחת אחרת.

אבל את לא מבינה את זה, את כל כך תמימה. כל כך זוהרת בתמימות שלך.

כבר שנה חלפה

את הבית היא עזבה,

לאן - זאת לא אדע.

וקשה יותר

למלא את החסר,

רק נותרה שושנה.

כמה קשה זה לדעת מה את מרגישה, לדעת שאת אוהבת אותו, את החבר הכי טוב שלי.

לדעת שאת מעדיפה אותו.

כמה קשה זה.

כל פעם שהוא נכנס לחדר, לראות אותך מסמיקה, יפה כתמיד, אבל לא אליי. אליו.

ואז, היה הבזק הרגשות שהקרנת אליי.

ושם, עמוק בפנים, הרגשתי משהו... אחר. משהו שהיה בדיוק כמו מה שאת מרגישה אליו, אבל חזק יותר.

אבל זה עבר, עבר ולא חזר.

וזה היה כל כך חסר.

ונותר לי רק הזיכרון של זה.

כל השבוע חלון פתוח

כוכבים מעל אומרים לא כדאי.

הייתי נותן לה שק של סנטימנטים

אך חיכיתי יותר מדי.

כמה הייתי רוצה לומר לך, לומר לך שאת כל כך יפה. אבל זה לא רק זה.

הייתי רוצה שנחרוט את השמות שלנו ביחד, מוקפים בלב.

מה לא הייתי נותן בשביל שזה יקרה. הכול. באמת הכול.

אבל עכשיו מאוחר מדי. לא היה לי אומץ, חיכיתי יותר מדי זמן.

עכשיו את איתו.

עכשיו את יוצאת עם החבר הכי טוב שלי, עם פיץ.

למה שלא תרצי אותו? הוא מושלם. לא כמוני, שרוצים אותי רק בגלל המראה החיצוני שלי, ולא יודעים שהמשפחה שלי הרוסה, והכול בחיים שלי נשבר.

עכשיו מאוחר מדי.

אבל אני רוצה שתדעי.

סופי פוסטר, אני אוהב אותך.

באמת.

כמו שאף פעם לא אהבתי אף אחד אחר בחיים שלי.

ממני, 

קיף