היי ויליאם,
אני לא מכירה אותך ואתה לא מכיר אותי, אבל אני יודעת שאתה יכול להקשיב לי.
אל תגיב, אם היית מגיב כמו אדם כבר לא היה טעם לכתוב בך. לא היה טעם לשתף אותך.
אני חושבת שאנשים אוהבים לכתוב יומן דווקא כי הוא לא מגיב, והם מרגישים שקטים ובטוחים.
אני לא צריכה להיות מובכת כשפלטתי בטעות משהו לא נכון, אני לא צריכה לפחד שתגיב לא כמו שרציתי.
פה יש מקום לדימיון, והדימיון המשתולל מדי שלי מדמיין אותך כנער בגובה ממוצע, בעל שיער שחור ומתולתל, עור מעט שחום ועיניים כהות.
אני מקווה שכמו כל הספרים הקיטשיים, אני אוכל לשתף אותך בהכל ואתה תהיה לי חבר. אולי בעצם אני לא מקווה. האם זה אומר עלי משהו רע שאני חברה של ערימת דפים? יכול להיות.
לא נוכל לדעת כלום אם לא ננסה, אז… היי. אני לורה רייט,
אני אוהבת לנגן, לכתוב, לבשל ולהיות עם המשפחה שלי, אבל…
אני עכשיו בשנה ראשונה בהוגוורטס אז זה טיפה קשה.
אני ממש רוצה לספר לך על המשפחה שלי- אבא, אמא, ריילי, אלכס, שרלוט, מארק והנרי.
אבא ואמא שלי הם אנשים נפלאים. אני מאמינה שהם רק רוצים שיהיה לי טוב ואוהבים אותי, גם אם לפעמים קצת קשה להבין את זה. אני מאמינה בזה לחלוטין.
אבא שלי הוא קוסם ועובד בחקר חיות פלא. אמא שלי היא מוגלגית והיא פיזיקאית.
ריילי בת חמש עשרה. היא לומדת בהוגוורטס, אוהבת ללמוד ולקרוא, וקוראת לעצמה ״חנונית״ בגאווה. אני ממש אוהבת את ריילי, גם אם הקשר איתה לא כל כך קרוב מאז שהייתה בת 11.
אלכס (אלכסנדר) בן שלוש עשרה ולומד בשנה שלישית. הוא אוהב לטוס על מטאטא ובאופן כללי הוא ספורטאי ושרירי מאוד.
שרלוט בת התשע, היא האדם הכי מקסים שאני מכירה. רואים איך היא כל הזמן מחפשת טוב לעשות, מישהו לעזור לו. יש לה עיניים נוצצות מאחורי עדשות משקפיים עבות ושיער שחור קצר.
מארק בן שש והוא פשוט מותק. הוא כנראה סקיב, כי כולנו הראינו סימנים של קסם כבר מוקדם מאוד, ועד גיל שש כבר עשינו קסמים כמה פעמים. הוא אוהב לשחק, לקפץ ולדבר. המון.
הנרי בן שלוש, אבל עדיין בקושי מדבר, אנחנו לא יודעים למה. בכל אופן, אם יש אח שיש לי קשר קרוב אליו במיוחד, הרי זה הנרי. אני אספר עליו כל כך הרבה, שתתפוצץ.
אז זאת המשפחה שלי, וזאת אני. ואני אדם שהוא בכללי הרבה יותר קליל ולוקח את החיים בהומור ובכיף, אבל פה מותר לי לכתוב קצת קיטש… נכון?
אז… אני צריכה ללכת עכשיו, אני אכתוב בפעם הבאה שאוכל. לילה טוב, ויליאם, ושינה נעימה במגירה…
|