הבריח

לפני שאני מתחיל שיהיה ברור:

הדירוג הוא R מבחינת אלימות

G מבחינת מין

קריע ישב בפינת הכלא, הכלא היה מאיים, ואור הירח הפיק צללים מביעי אימה, הצללים נחו על פניו של קריע באלכסון, ויללות הזאבים נשמעו מחוץ לאותו הכלא השמור,

קריע נאנח, כבר מספר ימים שהוא יושב בכלא הזה ללא מעש, הוא רק חיכה לרגע הנכון, אבל במצבו החלוש, הוא לעולם לא יצליח לברוח, הוא נאנח שוב,

האנחה הפעם הייתה יותר עמוקה ומשמעותית מאשר הקודמת, כבר יומיים שהוא מנסה לצאת מכאן, אבל הכלא הזה שמור מדי,

בתא כלאו היו 4 פינות, והסורגים היו מפלדה ונחושת יחד, ברזל חדש, בכלא היה תא של שירותים, מיטה כמעט ללא מזרון, ושולחן מאובק וישן, שלידו עמד כיסא, ראשו של קריע היה שעון על אחד הפינות, וגופו היה מונח ברפיון על האדמה,

השעה הייתה 12 בלילה, הוא צריך להתחיל לנסות לברוח, הוא קם בנחישות, וצעק בקול צרוד, "שומר! שומר!" השומר בא בצעדים כבדים, "מה?" הוא שאל בתשישות, "אדוני" פנה אליו קריע והתקדם אל עבר השומר, קריע נראה מוזנח מהרגיל " אני חייב לספר לך משהו" הוא אמר בקול ממתיק סוד "כן?" ענה השומר בקול חסר סבלנות, קריע התקרב אליו, ובמהירות הטיח את ראשו של השומר בסורגי הכלא, השומר התעלף, ונפל בקול עמום על הרצפה, קריע הוציא מכיסו של השומר את הכלי הראשון שהוא הרגיש, ובמהירות הכניס את זה לכיסו הפנימי במכנסיו, כשהוא שמע ששאר השוטרים מגיעים, השוטר הראשון נכנס לחדר וראה את השומר שרוע על הרצפה, השוטר זעם ורץ החוצה, כדי לקרוא לעוד מחבריו, קריע ניסה לשבור את חור המנעול עם המזלג, וכש30 שוטרים הגיעו, הוא היה מחוץ לתא, שוטר אחד החל לירות עליו, קריע הצליח להתחמק, וזרק את המזלג לכיוונו של השוטר, השוטר הביט באימה במזלג, והמזלג פגע לו במצחו החשוף, השוטר פלט אנחת כאב,ונפל על הרצפה בחוסר אונים, שטף דם החל לזלוג במצחו של אותו שוטר, והדם השטרע על הרצפה, ושאר השוטרים הזועמים רצו לעברו מבלי לחשוב, קריע עשה סלטה מעל ראשיהם, ובמהלך הסלטה הוא תפס אקדח של שוטר אחד, ונחת מאחוריהם, הם לא הבינו מה קורה, וכבר פגעו בכל אחד 2 כדורים, הם נפלו על הרצפה מתים, וקריע הלך לעבר המזלג התקוע ושלף אותו במהירות, לפתע, עוד שוטרים הגיעו לשמע הצעקות, קריע הסתובב בהפתעה, כשהמזלג מוחבא הייטב בשרוולו, והרים את ידיו, השוטרים לא ציפו לכניעה, ולכן לקריע היתה הזדמנות, הוא זרק את המזלג לכיוון ראשו של אחד השוטרים, והמזלג פגע בעיינו של השוטר, השוטר צרח ואקדחו עף מידו, העין שלו יצאה מהמקום והתגלגלה, בעוד שטף דם יוצא מהחור שפעם היה בו עין, ברחבי החדר, קליע תפס את האקדח וירה על השוטרים, ובמהירות הוא רץ לעבר החלון, קפץ, פרס כנפיים, ויצא בשמי הלילה.