פרסי ג'קסון וארו שאה

שלום זאת החתול של הרמיוני ואני רוצה להגיד כמה דברים לפני הפרק הראשון- זה הולך להיות הפאנפיק הראשון שלי , ואני מקווה שאני אצליח בזה ותאהבו את זה . הפאנפיק התרחש בתקופה של הספר הרביעי של ארו שאה בגלל שעדיין לא יצא החמש .

כמובן אין לי שום רצון להרוויח מהפאנפיק הזה כסף וכל הזכויות שמורות לריק ריידן ורשני צ׳קשי.

פרסי התיישב במיטתו מכוסה זיעה קרה , תמיד היו לו חלומות רעים , אבל הפעם הזאת היתה שונה , הפעם הזאת הוא חלם על ילדה עם צמה שנופפה בכידון , לא. לא כידון, זה היה ברק היא נופפה בברק מול אלפי מפלצות ,וצעקה ״איפה איידן!?״ , המפלצות התחילו להסתער היא קראה קריאת מלחמה ואז היא קפאה , ומאחוריה עמד מישהוא שדמה לה במידה מטרידה ואמר ״ארו ארו ארו , מה עשית?״ ,הילדה הצמידה לגרונו את הברק ״ אני אומר לך מה אתה עשית! . איפה איידן!?״ , ״ במקום כולשהוא , מבלה את זמנו ״ היה נראה שהילדה ממש כועסת ומתוסכלת ונראה שהוא זקף את זה לזכותו . פתאום העניים של הילדה השחירו , היה נראה שהיא התחילה להירגע ולעמוד יציב היא שמטה את הברק שבידה ,וכשהברק נפל על הקרקע הוא השמיע זימזומים סטטים . ״או הרבה יותר טוב .״ אמר האיש ״ עכשיו קחו את הבת שלי למערה וודאו שהיא לא תצא הפעם עד שאני אחזור.״ מרחוק נשמעה צעקה של שתי בנות בערך באותו הגיל של ארו, "ארו אל תקשיבי לו"

                                                                                                    ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אתה ישנת טוב?. כי אתה לא נראה משו״ אנבת׳ שאלה ״אני בסדר גמור״ ,פרסי התיישב בחדר האוכל הפתוח כיסא ליד אנבת' והתחיל לטרוף ביצים מקושקשות ,״אני יודעת מתי אתה אומר שטויות ״ אמרה אנבת׳ כאילו שזאת עובדה ״תמיד את היית החכמה מבין שנינו״ , ״ברור, אני בת אתנה כבר שכחת? אז קדימה , מה מטריד אותך?״.

פרסי סיפר לה את החלום.

״את שמעת פעם על מישהוא שמסוגל להשחיר עניים?״ אנבת׳ הנידה את ראשה לשלילה ״אמרת שהילדה החזיקה ברק?״ , ״כן,את חושבת שלזאוס יש עוד ילדה שלא ידענו עליה?״ , ״יכול להיות,אוליי הכלי הנשק נוצר בידי הפייסטוס״ אנבת'

חשבה לעצמה "אבל בכל מקרה כדאי שתלך לכירון , כדאי להייעץ איתו אוליי יש נבואה שאנחנו לא יודעים עליה"  .

                                                                                                   ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

פרסי הלך לכיוון הביתן הראשי (או המרכזי אני לא זוכרת) , אבל בדרכו לשם הוא הרגיש שקורה שם משהו , היתה לו תחושת בטן שלא כדאי לו ללכת לכירון. פרסי ניכנס לבניין הכחול,אבל בתוך שרר חושך, כאילו שמישהוא כיבה את האורות באמצע בלילה, "שלום כירון", פרסי היצתמרר הוא שמע את הקול הזה פעם אבל איפה? "מי אתה, ואיך נכנסת למחנה?"כירון שאל. "נשמור את השאלות האלה לאחר כך" ברגע זה הוא זיהה את הקול, זה היה האיש הזה מהחלום המנהיג של המפלצות, "קודם אנחנו צריכים ליישב כמה דברים , יש לי צבא ואני צריך את עזרתכם להביס את האויבים שלי" , זה היה השלב שבו פרסי הסתער על האיש והצמיד את האנקלוסמוס לגרון שלו, "זה היה מעשה פזיז," האיש נקש באצבעותיו ,

פרסי קפא פיזית, "תגיד , זה תמיד ככה שאורח בא ואז בא ומנסה להרוג אותו? כי זה לא ילך ביננו," "מה עשית לו?" כירון שאל "תפסיק את זה!" פרסי לא יכל לזוז או לדבר, האיש הלך סביב פרסי ובחן אותו "אז זה בן פוסידון המפורסם? האמת שאני לא מתרשם כל כך, שמעתי שיש לך כוחות חזקים אבל כנראה שזה סתם שטויות" פתאום העניים של פרסי החשיכו , העולם כולו היה חשוך........

המשך יבוא

		הפרק הבא