בדיוק אותן עיניים

אותן עיניים, רק מלאות טירוף.

הו כן, היא זכרה אותן היטב. אלה היו אותן עיניים שבלעו בסקרנות את מראות הטירה. אותן עיניים התופסות כל מה שיכלו לתפוס.

היא זכרה אותן.

את הפעם ההיא בה ביקש, בעל אותן העיניים, לצאת החוצה. רק פעם אחת, הוא אמר. והיא רק השיבה בשעשוע שמקומו במיטה.

היא זכרה אותן.

את הפעם ההיא.. כן, הפעם ההיא. הוא ניסה להיזכר ללא הצלחה מה הסיסמא. היא לא גילתה לו כמובן. זה לא תפקידה. אבל איך שהוא ישב שם שעות.. ממציא משחקי מילים על גבי מילים בעודו מנסה לנחש. זה הפך למשחק שלהם.

היא זכרה אותן.

הפעם ההיא, בחצות. איך שהעיר אותה משנתה ויצא ביחד עם חבריו תחת מעטה הגלימה ההיא. חשבו שהיא לא רואה. והיא לא אמרה כלום כמובן, כי אחרי הכל היה זה ירח מלא.

היא זכרה אותן.

העיניים מלאות הטירוף משנים ארוכות של ישיבה ללא מטרה, ללא עיסוק.

בדיוק אותן עיניים.

היא לא נתנה לו להיכנס כמו בכל הפעמים ההם. אבל אותן עיניים מלאות טירוף רק צחקו כשהיא צרחה מכאב הבגידה.