ורנון מת

דאדלי כיבה את השעון המעורר שלו.

השעה הייתה שמונה, הגיע הזמן לקום!

הוא קם, התארגן, הכין לו משהו לשתות ויצא מהבית.

עוד לא הספיק להגיע לעבודתו כשלפתע הטלפון שלו צילצל.

הוא ענה.

"הלו?"

"דאדלי, בוא מהר! אבא קיבל דום ל-"

השיחה נותקה.

דאדלי שינה כיוון במכונית של אביו לבית שלו.

בפתח הבית עמד אמבולנס.

הוא פרץ לבית כסערה וראה את אביו שרוע על הרצפה ואת אימו בוכה עלייו.

"אמא, מה קרה?!" הוא צעק ורכן אליה.

"אבא קיבל דום לב... הוא לא נושם..."

אנשי הצלה נכנסו לבית בריצה.

"זוזי, גברת!" אחד מהם צעק עליה ודחף אותה.

"אל תצעק על אמא שלי!" דאדלי צעק עליו.

"שתוק, ילד! אנחנו מנסים להציל את אבא שלך!"

דאדלי השתתק ופינה להם מעבר.

"ניקח אותו לאמבולנס. מהר, תביאו את האלונקה!"

דאדלי צפה בהם מעלים את אביו לאלונקה ומכניסים אותו לאמבולנס.

הם נסעו.

דאדלי עמד שם קפוא, כשברקע הוא שומע את אימו מתייפחת.

"די, אמא." הוא מילמל. "אל תבכי. הוא יהיה בסדר."

אבל בתוך ליבו הוא כבר ידע שאביו הסתלק מהעולם.